חזקת "תשמישים"
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא נז ע"א-ע"ב
נושא:
יש שימושים חשובים וקבועים שמעניקים חזקה, כמו "עשה מחיצה לבהמתו" בחצר. נחלקו עולא ורב ששת אם שימושים הללו הם כמו חזקה בנכסי הגר או כמו חזקת שלש שנים.
שאלות תגל:
מהן ההשלכות ההלכתיות של מחלוקת עולא ורב ששת?
מהי הסברא במחלוקת שלהם ?
הסבר בדרך תג"ל:
עולא מבין שחזקת תשמישים היא כמו חזקה בנכסי הגר. תיקון או שימש חשוב בגוף הקרקע,כגון עשיית מחיצה לבהמתו, מהווה תפיסת הקרקע והכנסתה לרשותו. יש כאן חזקה יוצרת זכות, אם בעל החצר לא מוחה.
רב ששת חולק וסובר שאין עשיית מחיצה לבהמתו חזקה יוצרת, אלא חזקה מוכיחה. אין דמיון בין החזקות במשנתינו לחזקה בנכסי הגר. תפיסה בחצר חבירו אינה חזקה. החזקות במשנתינו הן כמו חזקת שלש שנים, והן מועילות בגלל "אמחיצה קפדי". ואם לא מחה, זה מוכיח שיש לעושה מחיצה זכות בחצר. סביר לומר שכמו חזקת שלש שנים, גם בחזקת תשמישים צריך טענה שלפני כן קנה ממנו זכות לעשות מחיצה. וחזקתו מוכיחה צדקת טענתו.
מה אתה חושב?
לפי האוקימתא של רב נחמן שהמשנה דיברה בחצר השותפין- מה הדין בחצר חבירו? למה?
