מה נתן הקב"ה בעין יפה?
הרב דב קדרון
בבא בתרא עא ע"א
בגמרא נאמר שכל מי שנותן מתנה – נותן בעין יפה. לכן נפסק להלכה שמי שנותן נכס לחברו נותן לו גם את הדרך להגיע לאותו נכס, מה שאין כן במוכר, שלא לכל הדעות מוכר בעין יפה, ולא בהכרח נותן לו את הדרך להגיע לנכס.
כמה מגדולי המפרשים עמדו על כך שהתורה ניתנה לנו במתנה, כמו שכתוב (משלי ד, ב): "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם", ועל פי זה כתבו שכאשר היא ניתנה לנו, ביחד איתה ניתנה לנו גם הדרך להתגבר על כל המכשולים ולהצליח לקיימה.
בעל הבני יששכר (אגרא דכלה בראשית) כתב שגם על המאורות כתוב לשון נתינה (בראשית א, יז): "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", כי נתן אותם הקב"ה בתורת מתנה, ונותן בעין יפה הוא נותן, ולכן נוסח ברכת המאורות הוא: "המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים", כי ברחמים הוא מאיר לארץ ולדרים עליה אפילו שאינם ראויים.
עם זאת יש מצבים שבהם אדם מוכרח לתת מתנה, ואז, מכיוון שלא נותן מרצונו החופשי אינו עושה זאת בעין יפה, וכאשר הוא נותן הוא כובש את פניו בקרקע.
על פי זה הסביר בעל הבכור שור (במדבר ו,כז) מדוע נאמר בברכת כהנים (במדבר ו, כו): "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", דבר שלכאורה סותר את מה שנאמר שהקב"ה אינו נושא פנים לאף אחד, אלא, בא הכתוב לומר שבברכה שמעניק לנו הקב"ה הוא נושא פניו שלו אל עבדיו, כי זוהי ברכה שניתנת בעין יפה, ואינו כובש פניו כמו אדם שנותן מתנה בעל כורחו.