![]() |
מוכר בעין יפה ובעין רעהמאי טעמא? במחשבה נוספתתלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא עא ע"א-ע"ב
נושא:
אמר רב הונא: "...מכר קרקע ושייר שני אלינות לפניו- יש לו קרקע". נחלקו אמוראים בדעת רבי עקיבא לגבי דין זה. סוגיתינו דנה בכוחו של המוכר.
שאלות תג"ל:
מה רוצה רב הונא לומר? מהי הסברא במחלוקת בסוגיה בדעת רבי עקיבא?
הסבר בדרך תג"ל:
רב הונא רוצה להעצים את כוחו של בעלים, של מרא קמא ולומר שמוכר ששיר לעצמו שני אילנות- שייר לעצמו גם את הקרקע שמתחתיהם. מוכר בעין רעה מוכר. בפשטות זו גישת חכמים, ורבי עקיבא לא יסכים לזה. כי הוא סובר מוכר בעין יפה מוכר. לכן, המוכר שייר לעצמו שני אילנות, אבל את הקרקע מוכר בעין יפה ואין לו בה כלום. זוהי מסקנת הסוגיה בעמוד ב'. בעמוד א' רב הונא "מקרב" רבי עקיבא לחכמים ואומר שאפילו רבי עקיבא יסכים שמוכר ששייר לעצמו שני אילנות שייר גם את הקרקע שתחתיהם, שיד מוכר על העליונה, שמוכר בעין רעה מוכר. בקיצור, מגמת רב הונא היא להעצים את כוחם של הבעלים, של מרא קמא, ולקדם את הגישה של מוכר בעין רעה מוכר, אולי אף לפי רבי עקיבא.
מה אתה חושב?
לפי רב הונא, מה ההבדל בין קרקע תחת אילנות לבין דרך גישה לבור לפי רבי עקיבא? איך דברי רב הונא כאן מתיישבים עם דבריו (סד:) "איתמר רב הונא אמר רב: הלכה כדברי חכמים", שמוכר בעין רעה מוכר? |