מחלוקת לגבי תוקף צוואה

הרב דב קדרון

בבא בתרא עו ע"א
 

בגמרא נידון הדין של מכירת שטר חוב לאדם אחר, ויש מחלוקות שונות בפוסקים לגבי פרטי הדין של מכירה כזו.

בשנת תשמ"ח הובאה בפני בית הדין הרבני בירושלים (מובא בפד"ר חלק יז עמוד 175) צוואה שהשאיר המנוח מ. ח. ובה צויין שאשתו, בנותיו ונכדותיו יקבלו חלק מן העזבון ואילו חלק הארי יעבור לאגודה שהוא ייסד, או שיקימו מנהלי עזבונו אם הוא לא יספיק, לשם יצירת קרן להלוואות בלי ריבית (גמ"ח) לנזקקים.

הדיינים דנו בשאלה האם יש תוקף לצוואה.

דעת הרה"ג א. עצור וא. אלמליח זצ"ל הייתה שיש לבטל את הצוואה ולחלק את הירושה על פי דין תורה, בין השאר בגלל שנתינת הנכסים לטובת גמ"ח נעשתה שלא על פי ההלכה, כמו לדוגמה שטרי חוב שבין הפוסקים יש מחלוקת איך ניתן להקנותם, ומכיוון שיש מחלוקת בדבר יכולים היורשים לטעון שהם מוחזקים בנכסים ואין להוציאם מידם בלי ראיה ברורה.

לעומת זאת בדעת המיעוט טען הרה"ג א. כלאב שליט"א שלמרות שיש פגמים מסוימים בצוואה יש לפעול על פיה, וזאת על פי דעתו של שו"ת אחיעזר (ח"ג סימן לד) שבצוואה שנעשתה על פי חוקי המדינה יש מצווה לקיים דברי המת, ובאותה צוואה היה כתוב כך בסופה שיהיה לה תוקף על פי חוקי המדינה, בנוסף לכך לא היה ברור שהיורשים נחשבים מוחזקים במקרה זה, ולכן לדעתו היה צריך לפעול על פי הצוואה ולא על פי מה שהסכימו היורשים ביניהם.