שוב- "מוכר בעין יפה מוכר"

נושא:
אביי מזהה אסכולה שלימה של תנאים שסוברים שהמוכר גוף מסוים כולל איתו כל מה שנחוץ כדי להשתמש בו, בין בקרקע בין במטלטלין.

 

מהי עומד מאחורי העיקרון המשותף לתנאים הללו?

 

הסבר בדרך תג"ל:
נראה שתנאים הללו פיתחו והרחיבו את הכלל של רבי עקיבא המוכר- בעין יפה מוכר. הם רואים בעלות כמושג כולל גם גוף וגם פירות, קרי שימושים. בשפה אחרת, מכירת בעלות
כוללת מכירת רשות, כלומר שליטה מעשית ושימוש מעשי במה שמכר. במושגים המוכרים לנו, מושגים "שלו" ו"ברשותו", התנאים הללו מדגישים רשות.

 

מה אתה חושב?
מהי הסברא של חכמים החולקים על התנאים הללו?