טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

לויתן זה יצרת לשחק בו – לויתן 

"... התם נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה! דגים פריצי. וליעביד איפכא! איבעית אימא: נקבה מליחא מעלי; איבעית אימא, כיון דכתיב: לויתן זה יצרת לשחק בו, בהדי נקבה לאו אורח ארעא. הכא נמי לימלחה לנקבה! כוורא מליחא מעלי, בשרא מליחא לא מעלי" (בבא בתרא, עד ע"ב).  

פירוש: ושואלים: התם נמי ליסרסיה [שם גם כן, בלויתנים, שיסרס את] הזכר וליצננה [ויצנן את] הנקבה! ומדוע הרג את הנקבה? ומשיבים: הדגים פריצי [פרוצים] ואין צינון מועיל להם, ויתרבו בכל זאת. ושואלים: וליעביד איפכא [ושיעשה להיפך] שיהרוג את הזכר וימלחנו! ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור]: נקבה מליחא מעלי [מלוחה מעולה יותר]; איבעית אימא [אם תרצה אמור], כיון דכתיב [שנאמר]: "לויתן זה יצרת לשחק בו" (תהלים קד, כו), בהדי [עם] הנקבה לאו אורח ארעא [אין זה דרך ארץ לשחק]. ושואלים: הכא נמי לימלחה [כאן גם כן, בבהמות, שימלח את] הנקבה, ומדוע צינן אותה? ומשיבים: כוורא מליחא מעלי [דג מלוח טוב הוא], בשרא מליחא לא מעלי [בשר מלוח אינו טוב] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 
שם עברי: לויתן          שם באנגלית: Whale           שם מדעי: Cetacea

שם נרדף במקורות: לויתן, ארזילי דימא    


נושא מרכזי: מהו "משחק" הלויתן?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הלויתן הקש/י כאן.

הפסוק שאותו מצטט רב יהודה בשם רב הוא מתוך ספר תהילים (קד כ"ה-כ"ו): "זה הים גּדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות. שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו". מוצאים אנו כאן רמז למנהגם של מינים שונים של לויתנים (בעיקר מתת סדרת לוויתני השיניים), אך גם בקבוצת לוויתני המזיפות כדוגמת לויתן גדול סנפיר), לעסוק בפעילויות מגוונות הנראות לעיננו כמשחק חסר פשר. אין ספק שמבין יצורי הים הלויתן יוצא דופן מבחינה זאת דבר המאושש את זיהוי הלויתן המקראי כיונק הענק המוכר לנו בשם זה.

התנהגות נפוצה היא "פריצה" שבה הלוויתן מגיח מתוך המים. "פריצה מלאה" מוגדרת כאשר יותר מחצי הגוף נראה מעל פני המים. כאשר פורץ מעל המים רק חצי הגוף או פחות הדבר נקרא "פריצה חלקית". בעודו באוויר הלויתן עשוי להסתובב בכיוון השעון או נגד כיוון השעון. הלויתן יכול לבחור לבצע פריצה ללא סיבוב ולנחות על גבו או על צידו (ראו למשל כאן). במהלך רוב הצלילות הלוייתן מכופף את גופו, כך שגבו העליון וסנפיר הגב שלו נראים לפני שהחיה שוקעת. לעיתים ניתן לראות לויתן מתמקם במאונך או בזווית, כשראשו ואפילו עיניו עולים מהמים ומסתובב 90-180 מעלות לפני שהוא מחליק בחזרה מתחת למים. לווייתנים מתגלגלים על צידם או על גבם וטופחים במים באחד מסנפירי החזה שלהם או בשניהם. לצלילה עמוקה הלוויתן מרים את זנבו במצב אנכי מעל פני המים. תקצר היריעה מלתאר את עושר ההתנהגויות של הלויתנים ונסתפק בחלקן.

מחקר רב נערך סביב התנהגויות הלויתן ובעיקר לגבי ההגחה מתוך המים. החוקרים העלו כמה סיבות אפשריות להתנהגות זו. הסבר אחד הוא שההגחה היא אחת הדרכים שבהן הלויתנים מעבירים מסרים לפרטים אחרים בעדר שלהם. ההתזה והקול העוצמתיים שנוצרו כתוצאה מההגחה יכולים לעבור מרחקים עצומים מתחת למים, ומאפשרים ללווייתנים לתקשר עם פרטים שעשויים להיות רחוקים. מקובל לחשוב שהפריצה מתוך המים משמשת כאות ויזואלי ואקוסטי למרחקים ארוכים, המתריע בפני חברים אחרים על נוכחות או מסמנת מידע חשוב כגון מוכנות להזדווגות או מיקומם של מקורות מזון. הסבר אפשרי נוסף הוא שההגחה מבססת את הטריטוריה של הפרט. הגחה יכולה להיות הפגנת כוח ועוצמה, לשמש כתביעה טריטוריאלית. בדרך זו לוייתנים מציגים את יכולתם הפיזית ושולחים מסר ברור למתחרים שהטריטוריה שלהם. התנהגות זו עוזרת לבסס גבולות ויכולה לסייע בהפחתת קונפליקטים פוטנציאליים בין קבוצות יריבות.

בניגוד להסברים הקודמים העוסקים בתקשורת בין הפרטים קיימים הסברים המתייחסים למטרות מעשיות ברמת הפרט. הפגיעה העוצמתית במים עוקרת ומסירה טפילים השוכנים על עור הלוויתן או בפיהם. הכוח העצום של ההגחה, בשילוב עם הלחץ וההלם של הפגיעה במים, יכולים למעשה לעקור את הטרמפיסטים הלא רצויים הללו ממקומם. התנהגות זו מסייעת ללווייתנים לשמור על בריאות והיגיינה טובה, ומפחיתה את הסיכון לזיהומים או בעיות בריאותיות אחרות הנגרמות על ידי טפילים. יתרון נוסף של ההגחה קשור להצלחה בציד. העוצמה והקול של ההגחה מפחידים ומבלבלים את הטרף. הדבר קיים בעיקר באורקה (לויתן קטלן) המתמחה בציד דגים ולויתנים. ההגחיה מסייעת ללויתנים ודולפינים לקבל תצפית טובה יותר של סביבתם. פריצה מתוך המים מאפשרת להם לראות מה קורה מעל פני האוקיינוס. הדבר שכיח יותר בעת ניווט באזורים צפופים במכשולים קרובים לקו החוף.

 לויתן גדול-סנפיר      צילם:  Whit Welles

מקורות עיקריים:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 74-75).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.