להתקרב אל הקרוב / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא בתרא קח ע"ב
ומאי דרשא? דתניא: שארו - זה האב, מלמד שהאב קודם לאחין; יכול יהא קודם לבן? ת"ל: הקרוב - קרוב קרוב קודם.
השאלה הגדולה ביותר שמלווה כל עובד השם כל חייו היא: מה עושים עם הנפילות? איך מתקנים את עצמנו, את נפשנו, באם ח"ו נפלנו?
תשובה מיוחדת, שמהווה יסוד בכל עבודת השם החסידית, מופיעה אצל רבי מנחם נחום מטשרנוביל (מאור עיניים, אמור ד"ה "אמור אל הכהנים"), שמתבסס על דברי הגמרא הללו.
כדי להקים נשמה אומללה שנפלה למקומות לא טובים צריך הרבה רחמי שמים והרבה כוחות, אולם למי ישנם כוחות כאלו?
עונה המאור עינים, שהכוחות הללו נמצאים אצל הצדיק, שהוא זה שבכוחו הגדול יכול להעלות נשמה נופלת חזרה למקומה הראוי לה, והאדם שנפל, על ידי שהוא קושר את עצמו לצדיק, שמורה לו דרך תשובה, ומשפיע עליו שפע אור רוחני עליון, מצליח על ידי קשר זה לעלות שוב על הדרך העולה בית א-ל.
לכן, הדבר הגדול ביותר שיכול 'נופל' לעשות בכדי לתקן את מצבו הרוחני הוא, לקשר את נשמתו בנשמתו של צדיק, ודבר זה עצמו כבר יביא לו מזור רוחני.
הדברים הללו הם בעצם עומק הרעיון שעומד מאחורי הכלל שקובעת הגמרא כאן לפיו "הקרוב קרוב יותר", במשמעות של: כל מי שקרוב אל הקרוב, ומיהו הקרוי 'קרוב'? זהו אותו צדיק שכל חייו הם מסכת של קרבת אלוקים, הרי שהוא 'קודם'.
משמעות הדבר, מסביר המאור עינים, הוא שכאשר הקב"ה משפיע שפע טל רוחני עליון לתקן הנשמות, הרי שהנשמה שקשורה אל הצדיק, אל ה'קרוב', היא זו שזוכה קודם לטל תחיה רוחני זה, וזהו "קרוב (אל) קרוב – קודם", קודם לתקן את נשמתו.
