מותר לקדש על מיץ ענבים?

הרב דב קדרון

בבא בתרא צז ע"ב

יין שמשתמשים בו לקידוש בשבת חייב להיות ראוי לניסוך על גבי המזבח, ואפילו אם מותר להשתמש בו לניסוך רק בדיעבד, כמו מיץ ענבים, מותר לקדש עליו אפילו לכתחילה. הרשב"ם (ד"ה יין קוסס) מסביר שלמרות שלמזבח צריך יין שמשכר, כמו שכתוב: "נסך שכר", ובמיץ ענבים אין אלכוהול, מכל מקום יש לו פוטנציאל להפוך להיות יין משכר, ולכן הוא כשר לקידוש אף לכתחילה.

לפני כמה עשרות שנים היו שמים במיץ הענבים חומר משמר, אשר מנע ממיץ הענבים מלהפוך ליין, והיו פוסקים שסברו שאסור לקדש עליו, כי לא רק שאינו ראוי למזבח כמו שהוא, אלא שאין לו אפילו פוטנציאל להיות יין שראוי למזבח. היו אף שסברו שאין לברך עליו "בורא פרי הגפן", אלא "שהכל נהיה בדברו". אולם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סימן ד) כתב שכיוון שמיד עם תסיסת הענבים, לפני שהוסיפו לו את החומרים הכימיים, היה ראוי לתסיסה - חל עליו שם יין, ושוב אין מסתלק ממנו שם זה. בכל זאת יש מחמירים לערבב רבע כמות יין כנגד שלשת רבעי כמות מיץ ענבים, כדי שייקרא יין לכל הדעות.

אמנם בדור האחרון רוב היקבים אינם מוסיפים כלל חומרים משמרים למיץ ענבים, (וחומר הגפרית (ביסולפיט) ששמים בו, מתנדף ממנו עם הזמן, ואינו מונע את תסיסתו), ועדיין יש לו פוטנציאל לתסוס, ולכן כיום אין חשש מלקדש ולהבדיל עליו לכתחילה לאלו שאין יין ערב לחיכם או סובלים ממנו או שמזיק לבריאותם.

וכן נהגו הרבה מגדולי ישראל (מובא בפסקי תשובות סימן רעב הערה 39), ביניהם החזו"א והגרי"ז מבריסק וגאב"ד טשעבין זצ"ל, להשתמש במיץ ענבים לקידוש והבדלה ולארבע כוסות בפסח, אפילו בזמן שעדיין היה בו חומר משמר.