מה עניינה של הטלת גורל?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קו ע"א
אחד הדברים שעל פיהם נקבעו החלקים שקבלו בני ישראל בארץ הוא הגורל.
בתשובת חוות יאיר (סוף סימן סא) כתב שראינו מן התורה ומן הנביאים והכתובים שסמכו על ענין גורל, באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות, כמו שהיה בחלוקת הארץ, וכן ציוותה התורה שיעשה הכהן הגדול גורל ביום הכפורים על שני השעירים, וסמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן (לולי שפדאוהו העם), ונאמר (משלי טז,לג): "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ", ואפילו באומות העולם היה מקובל להטיל גורל, כמו שהיה עם יונה והמן הרשע, מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן תדבק בו ההשגחה עליונה.
בעל שו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן טז) מוסיף שמאידך גיסא אמרו חז"ל (בספרי, והובא בשו"ע יו"ד סי' קע"ט) שאין שואלים בגורלות, וצריך לומר שכוונתם היא שאין שואלים את הגורל לגבי העתידות לבטוח בהם, אבל כדי לקבוע חלוקה או זכיה בדבר מסוים מותר להשתמש בגורל.
הוא מביא בדבריו את מחלוקת הראשונים להלכה בקשר לתוקפו של הגורל בחלוקה של יורשים או שותפים, שדעת הרמב"ם (בהלכות שכנים וכן דעת המחבר בשולחן ערוך חושן משפט סימן קעג), שגורל אינו רק מברר למי שייך כל חלק, אלא גם קונה, ואין צורך לעשות מעשה קניין חזקה בנוסף על הגורל, אולם דעת הרא"ש (בתשובה וכן סבור הרמ"א שם סעיף ב), שהגורל רק מברר למי יתנו כל חלק, אך אין לגורל תוקף של קניין, לכן צריכים בנוסף לגורל לעשות קניין חזקה כל אחד בחלקו.
