טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
דדמית עלאי כי אריא ארבא – אריה
"רבי שמעון בן גמליאל אומר: לשניהם כותבין שנים, לזה בעצמו ולזה בעצמו. לימא, בכופין על מדת סדום קא מיפלגי, דמר סבר: כופין, ומר סבר: אין כופין! לא, דכולי עלמא כופין, והכא היינו טעמא דרבי שמעון בן גמליאל, דאמר ליה: לא ניחא לי דתהוי זכותך גבי זכותי, דדמית עלאי כי אריא ארבא" (בבא בתרא, קסח, ע"א).
פירוש: עוד שנינו במשנה שרבן שמעון בן גמליאל אומר: אם רצה אחד מהם, לשניהם כותבין שנים, כלומר, כותבים שני שטרי בירורין, לזה בעצמו ולזה בעצמו. ושואלים: לימא [האם לומר] בהסבר מחלוקתם, שבשאלה העקרונית, האם בית דין כופין על מדת סדום קא מיפלגי [חלוקים הם], וכגון כאן, שאדם מסרב להשתתף בשטר אחד בו מצויות טענות שניהם, למרות שאינו מפסיד בכך דבר, בטענה שרצונו בשטר לעצמו, דמר סבר [שחכם זה, תנא קמא, סבור] כופין על מדת סדום, ומר סבר [וחכם זה, רבן שמעון בן גמליאל, סבור]: אין כופין וזכותו לסרב להשתתף בתשלום שכר הסופר? ודוחים: לא, דכולי עלמא [לדעת הכל] בדרך כלל כופין על מדת סדום, והכא היינו טעמא [וכאן זהו הטעם] של רבן שמעון בן גמליאל, שמה שאין אחד מהם רוצה בשטר משותף אינו מדת סדום, לפי שטענה של ממש יש לו דאמר ליה [שאומר לו] לשני: לא ניחא [נוח] לי דתהוי [שתהיה] זכותך, טענותיך, גבי [אצל, ליד] זכותי, משום דדמית עלאי כי אריא ארבא [שדומה אתה עלי כאריה אורב] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אריה אסייני שם באנגלית: Lion שם מדעי: Panthera leo persica
שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).
נושא מרכזי: התנהגות הציד של האריות
לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.
מרכיב חשוב בהתנהגות הציד של האריה הוא הסתתרות ומארב ומכאן הביטוי "אריא ארבא". למרכיב זה ביטוי נפוץ במקורות. כבר במקרא אנו מוצאים תאור של אריה האורב לטרף במסתרים. "דמיֹנוֹ כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים (תהלים, יז י"ב). "דב ארב הוא לי ארי במסתרים" (איכה, ג י'). ביטוי זה מוזכר בגמרא כאשר מדובר בנזקים עתידיים העלולים להיגרם לאחד מבעלי הדין. למשל בגמרא בבבא קמא (קיד ע"א) אנו לומדים: "אמר רב אשי: האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמצרא דבר ישראל חבריה - משמתינן ליה. מאי טעמא? אי נימא משום דינא דבר מצרא, והאמר מר: זבין מעכו"ם וזבין לעכו"ם, ליכא משום דינא דבר מצרא! אלא דאמרינן ליה: ארבעית לי אריא אמצראי, משמתינן ליה עד דקביל עליה כל אונסא דאתי מחמתיה"(1). בבבא מציעא (קא ע"ב): "... לא מיבעיא חצר דלא קיימא לאגרא, אלא אפילו חצר דקיימא לאגרא אמרה ליה: לכולי עלמא ניחא לי לאוגורי ולך לא ניחא לי, דדמית עלי כי אריא ארבא"(2). במסכת בבא קמא (פה ע"א): "ואי אמר ליה: אסייך אנא, אמר ליה: דמית עלי כאריא ארבא"(3).
לביאות בתצפית צילום: The Lilac Breasted Roller
הרחבה
בניגוד לטורפים גדולים אחרים ממשפחת החתוליים האריות מתקשים לצוד את טרפם במרדף משום שכושר הריצה שלהם מוגבל. הלב והריאות שלהם קטנים יחסית ואינם יכולים לספק לשרירים חמצן בקצב מתאים. מהירות האריות מגיעה לכ – 60 קמ"ש ובקצב הזה הם יכולים לרוץ רק 100 – 200 מ'. לשם השוואה הברדלס מגיע למהירות 93 קמ"ש ומסוגל לרוץ כ – 1000 מ' ללא מנוחה. מסיבה זאת האריות מסתמכים על מעקב אחר הטרף והתגנבות המסתיים בהסתערות רק כאשר הם במרחק של לא יותר מ - 30 מ'. כאשר פני הטרף מופנים לכיוון הפוך הסתערות עשוייה להתרחש גם ממרחק גדול יותר. שיטת ציד נוספת שבה משתמשים האריות היא מארב. שיטה זו נפוצה בעיקר בשעות היום משום שמעקב קשה יותר. ייתכן שהביטוי "אריא ארבא" השתרש משום שבשעות הפעילות של האדם שיטת ציד זו נצפתה יותר.
רוב הציד מתבצע על ידי הנקבות והזכרים המזהים את נסיון הציד נשארים מאחור עד הריגת הטרף. לאריות הטורפים בזוגות או בקבוצות באור יום יש שיעור הצלחה של כ – 30% ואילו לאריות הצדים כבודדים שיעור הצלחה של 17-19%. בציד לילי שיעור ההצלחה של ציד בקבוצה דומה לציד כבודדים. רוב הציד המוצלח מתקיים בלילות חשוכים בכיסוי צמחייה צפוף ונגד בעל חיים בודד. אחת הסיבות לאחוזי ההצלחה הנמוכים של האריות היא העובדה שהם אינם מביאים בחשבון את כיוון הרוח. לעיתים קרובות הם מתקרבים לטרף מכיוון הרוח הנושאת את ריחם ואת רישרוש הצמחייה ובכך גורמים לבריחת הטרף. סיבה שניה לכשלון בציד היא שהאריות מסתערים בנתיב ישיר לכיוון הטרף ואינם מעדכנים אותו בהתאמה לכיוון התחמקותו. במילים אחרות: אם אריה מחטיא את המטרה שלו במרדף הראשון הוא בדרך כלל נוטש אותו.
(1) פירוש: אמר רב אשי: האי בר ישראל דזבין ליה ארעא [בן ישראל המוכר לו קרקע] לגוי אמצרא דבר [על המיצר של בן] ישראל חבריה [חבירו] משמתינן ליה [מנדים אנו אותו]. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? אי נימא [אם נאמר] שהוא משום דינא דבר מצרא [דין בן המיצר] שיש זכות קדימה למי שיש לו שדה על המיצר, והאמר מר [והרי אמר החכם]: זבין [קונה] מגוי וזבין [ומוכר] לגוי, ליכא [אין בהם] משום דינא דבר מצרא [דין בן המיצר]. אלא דאמרינן ליה [שאומרים אנו לו, למוכר] כך: ארבעית [הרבצת] לי אריא אמצראי [אריה על המיצר שלי]. שעכשיו יש לי שכן גוי והוא יציק לי. ומשום כך משמתינן ליה [מנדים אנו אותו] עד דקביל עליה [שיקבל עליו] כל אונסא דאתי מחמתיה [אונס שיבוא מחמתו] של הגוי.
(2) פירוש: לא מיבעיא [נצרכה] לומר שאם זו היתה חצר דלא קיימא לאגרא [שאינה עומדת כלל להשכרה] שרשאית היתה לעשות כן, אלא אפילו אם היתה זו חצר דקיימא לאגרא [שעומדת להשכרה], אמרה ליה [יכולה היא לומר לו]: לכולי עלמא ניחא [לכל העולם נוח] לי לאוגורי [להשכיר] ולך לא ניחא [נוח] לי משום דדמית עלי כי אריא ארבא [שנחשב אתה בעיני כאריה אורב] שכך נהגת בי ברמאות.
(3) פירוש: ומביאים מספר הלכות בפרטי תשלום הריפוי: ואי אמר ליה [ואם אומר לו] המזיק: אסייך אנא [ארפאך אני], שהוא עצמו רופא, אמר ליה [יכול לומר לו] הניזק: דמית [דומה אתה] עלי כאריא ארבא [כאריה אורב] ואני מפחד ממך ואיני רוצה להתרפא ממך.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 61-63).
אנציקלופדית חיות הבר, כרך 2 (188-189).
Heinsohn, R.; C. Packer (1995). "Complex cooperative strategies in group-territorial African lions". Science 269 (5228): 1260–1262.
לעיון נוסף:
ויקיפדיה – ערך: אריה
האנציקלופדיה חיות הבר, כרך 1 (עמ' 161-207).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
