צבע בגדיהם של תלמידי חכמים
הרב דב קדרון
בבא בתרא קיא ע"א
רבי ינאי היה זקן וראייתו הייתה חלשה, וכאשר ראה את רבי יהודה נשיאה הולך לקראתו, בלי לזהות במי מדובר, הוא אמר לשמשו, רב שמלאי: האדם הבא לקראתנו, אדם חשוב הוא, ובגדיו נאים, ואכן, היה זה רבי יהודה נשיאה.
מכאן משמע שתלמידי חכמים לבשו בגדים נאים, והקשה על כך בעל ספר בכור שור (שבת קמה, ב) ממה שאמרו (שם) שתלמידי החכמים שבבבל ציינו את עצמם בלבושים נאים מפני שאינם בני תורה, וקשה, מדוע צריך הסבר למה היו להם בגדים נאים, הרי זהו הדבר המתבקש, כמו שנהג רבי יהודה נשיאה, ובנוסף לכך קשה מה הכוונה בזה שאינם בני תורה?
וביאר זאת על פי דברי הרמב"ן (ויקרא יג,מז) שכל תלמיד חכם גדול אשר מחמת תורתו השכינה מתדבקת בו ראוי לו שילבש רק בגדים לבנים שהם הבגדים שיכולים להיטמא בנגעי צרעת, כדי שאם בשוגג ירד מדרגתו ותסתלק השכינה יהיה לו סימן לזה הנגע בבגדו, אולם אם ילבש בגדים צבעוניים, מכיוון שהם אינם מיטמאים בצרעת לא יהיה לו סימן מן השמים לירידתו הרוחנית.
על פי זה מובנים דברי הגמרא במסכת שבת, כי שם השאלה הייתה מדוע תלמידי החכמים שבבבל לבשו בגדים צבעוניים ולא בגדים לבנים, והתשובה הייתה מפני שאינם בני תורה, כלומר שאינם גדולים כל כך שהשכינה מדבקת בהם, כי לשון "בני תורה" מורה על דבקות יתירה בתורה, ולפי פירוש זה נמצא שתלמידי החכמים שבארץ ישראל לבשו בגדים לבנים, כי הם היו בדרגה רוחנית גבוהה יותר מאלו שבבבל.
