כיצד מקיימים את שטר החוב הרוחני? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא בתרא קסח ע"א
מי שנמחק שטר חובו - מעמיד עליו עדים, ובא לפני בית דין ועושין לו קיום.
להתכנס לתוך בית מדרש ולהתנתק מהעולם, או להנהיג בעולם 'מנהג דרך ארץ'? זו שאלה שמלווה את עובדי ה' כבר שנים ארוכות. הרבה מנסים כך והרבה מנסים אחרת. אולם מהי הדרך הישרה שיבור לו האדם?
תשובה מעניינת לשאלה זו לומד רבי אברהם מרדכי מגור (אמרי אמת, נח תר"צ), שמביא מדברי המדרש (בראשית רבה ל, יא) את ההבדל בין נח ששקע בתוך הטיט, ובין אברהם שהאיר את הטיט.
הטיט עליו מדבר המדרש, מסביר האמרי אמת, הוא הטיט של העולם, שנקרא בשם 'טבע' כי הוא גורם לאנשים לטבוע בתוכו ולאבד קשר עם הנוכחות האלוקית. בתקופת נח העולם שקע בתוך הטיט הזה ואיבד לחלוטין את הקשר עם הקב"ה, עד שהקב"ה הביא את המבול שאכן הטביע את העולם הישן והצמיח דרך נח עולם חדש ומתוקן.
אולם, אצל אברהם הדרך הייתה אחרת. אברהם הראה לעולם כיצד הטיט הזה איננו טיט שבו טובעים, אלא טיט שאיתו בונים, ואותו מנצלים כדי להתקרב לריבונו של עולם. הוא הראה לעולם כיצד העולם עצמו זועק את נוכחותו של הקב"ה בכל צד ובכל פינה, וכיצד כל דבר שיש בו מזכיר את העובדה שיש מנהיג לבירה זו.
דרכו של אברהם היא הדרך שבה הצדיק לוקח את חלקי העולם השונים, ומאיר אותם כך שהם מגלים את הנוכחות האלוקית שיש בהם. הוא לא בורח מהעולם, הוא מבריח את העולם מעצמו, ומגלה לכולם את נקודת הגרעין האלוקית.
זו לא הייתה רק דרכו של אברהם, זו הייתה דרכם של כל שלשת האבות, שהראו כיצד ניתן להשתלב בעולם ולזכך אותו, ולא כיצד בורחים ממנו ונותנים לו להטביע את כל השאר.
זוהי בעצם המשמעות העמוקה של דברי הגמרא כאן, שכן מי שנמחק 'שטר חובו', היינו שטר החוב שמחייב אותו לעבוד את ה' בכל רגע ובכל דקה נמחק מפני שהוא טבע במי העולם שהטביעו אותו, הרי שהאופן שבו הוא מחזיר את עצמו למסלול הוא על ידי שהוא מגיע לבית דין, היינו שלשת הדיינים – אברהם, יצחק ויעקב, שהם האבות הקדושים של בית הדין היהודי, והם עושים לו קיום.
האבות הקדושים, בדרכם המופלאה, שבה הם הראו לכולם כיצד העולם זועק אלוקות, מצליחים להורות לנו את הדרך החוצה מן הטיט החומרי, כך שנעמוד על רגלינו הרוחניות ונוכל להחזיר חזרה את שטר החוב שלנו לריבונו של עולם.
