בין אב לבנו הבכור ובין אשה לאיש

נושא:
"אין אב ובעל נוטלים בראוי כבמוחזק"
רב פפא והסוגיה מכריעים במחלוקת רבי וחכמים לטובת החכמים, תוך כדי הקבלה בין ירושת בנו בכור לאביו לבין בעל יורש את אשתו.
הכרעה זו משקפת הכרעה ערכית על אופי היחסים במשפחה, בין אב לבנו הבכור ובין אשה לאיש בנישואין.

 

שאלות תג"ל:
מהי הסברא מאחורי הכרעה כחכמים וההקבלה בין אשה ואיש לבין אב ובנו הבכור?

 

הסבר דרך תג"ל:
כפי שלמדנו בדף הקודם, חכמים מתבססים על הדרשה
"לתת לו" = מתנה, מידו של האב לבן הבכור. יש כאן יחס אנושי, בין-אישי, בין אב לבנו הבכור, כעין מסירה מיד ליד. רק נכסים מוחזקים בידו וברשותו של האב בשעת מותו נמסרים לבכור.
הקבלת הסוגיה בין אב לבנו הבכור לבין ירושת הבעל בנכסי אשתו רומזת שירושת הבעל גם היא "מתנה". במסגרת יחסי הנישואין, האשה במותה מוסרת מתנה לבעלה מידה לידו. לכן בעל יורש רק נכסים שהם מוחזקים בידה וברשותה בשעת מותה.