התלמוד הבבלי הלכה למעשה
הרב דב קדרון
בבא בתרא קל ע"ב
אדם ששואל האם כך ההלכה, וענו לו כן, אסור לו לעשות מעשה על סמך תשובה זו עד שיאמרו לו "הלכה למעשה", ומבאר הר"י מיגאש שכל שלא אמרו "הלכה למעשה" יש לחשוש שמא לא עיינו בה לפי הצורך, אבל אם אמרו לו "הלכה למעשה" ודאי לא אמרו אלא לאחר עיון ודקדוק גדול. ומוסיף: "וזה התלמוד שלנו הלכה למעשה הוא, שלא נכתב אלא לאחר עיון ודקדוק בכמה דורות ולאחר כמה מהדורי, וכאילו אמרו לנו בו "הלכה למעשה" הוא, שהרי לעשות בו מעשה כתבוהו".
בעל ספר עלי תמר (קידושין ג, ט) כותב שזה הבדל גדול בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי, כי בעוד שהתלמוד הבבלי נערך כמה פעמים ובכמה מהדורות, לא נעשה כן בתלמוד הירושלמי.
לדוגמה: בשני התלמודים יש סוגיות שמועתקות ממסכת למסכת, כאשר בשני המקומות עוסקים באותו נושא, אולם בעוד שבתלמוד הבבלי תיקנו את המונחים בהעתקה ממקום למקום והתאימו אותם בכל מסכת על פי ההקשר שבה מובאת הסוגיה, אין הדבר כך בתלמוד הירושלמי, שטרם נסדר במהדורה האחרונה. כי בארץ ישראל כשבאו עליהם כחטף הגזירות והשמדות ממלכות ביצנץ המרשעת מזמנו של קונסטנטין הרשע שהתנצר ורדף את דת ותורת ישראל באופן אכזרי, ושערי בתי המדרש של התלמוד נסגרו טרם שנעשתה המהדורה האחרונה לירושלמי, ונשאר הירושלמי במהדורה מבלי תיקון והגהה בכמה מקומות הצריכים תיקון והגהה. זו אחת הדוגמאות הבולטות להבדל בין התלמוד הבבלי שהסתיימה עריכתו לתלמוד הירושלמי שלא הסתיימה עריכתו.
