טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כי פליגי בחפורה והוה שובלי – שחת

"אמר רב פפא: דיקלא ואלים, ארעא ואסיק שירטון דכולי עלמא לא פליגי דשקיל, כי פליגי בחפורה והוה שובלי, שלופפי והוו תמרי, דמר סבר: שבחא דממילא, ומר סבר. אישתני" (בבא בתרא, קכד ע"א).

פירוש: אמר רב פפא: דיקלא ואלים [דקל שנעשה עבה יותר] לאחר מות האב, והרי הוא משובח יותר, ארעא ואסיק שירטון [אדמה שהעלתה שירטון, סחף] והושבחה בכך — דכולי עלמא לא פליגי דשקיל [הכל אינם חלוקים שהבכור נוטל] פי שנים בתוספת השבח. כי פליגי [כאשר נחלקו] — בחפורה והוה שובלי [בשחת שנעשתה שיבולים], או שלופפי והוו תמרי [פרחי דקלים שנעשו תמרים], דמר סבר [שחכם זה, רבי, סבור]: שבחא דממילא [שבח שמעצמו הוא] זה, ונוטל בו הבכור חלק בכורה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: אישתני [השתנה] ונעשה דבר חדש, ואין זה בכלל מה שהיה לאביהם תחילה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: שחת           שם באנגלית: Hay

שם נרדף במקורות: חפורה, חפורי, חפור, חפוראי, חפירה ?


הנושא המרכזי: מהי חפורה?


לפני שנפנה לפרש את המילה "חפורה" המובאת בש"ס וילנא נציין גרסאות נוספות למילה זו מתוך עדי הנוסח באתר פרידברג. בדפוס ונציה נכתב "חפירה" וכך גם בדפוס פיזרו. גרסאות נוספות הן: חפור (המבורג), חפורי (מינכן, פריס, וטיקן), חפוראי (אסקוריאל).

הערוך (ערך "חפר") מפרש שחפורה היא שחת. באופן זה פירשו גם הרשב"ם בסוגייתנו ורש"י ביבמות (סג, ע"א). שחת או חציר הוא סוג של מספוא הנעשה מצמחים ממשפחת הדגניים, קטניות או מיני עשב אחרים שנקצרו ויובשו לצורך הזנת בעלי חיים במשק האדם. בניגוד לקש הכולל רק גבעולים ועלים שנותרו לאחר קציר הגרגירים או איסוף הפרי, השחת כוללת את כל חלקי הצמח ולכן עשירה מבחינה תזונתית. קיימים צמחים שמלכתחילה נזרעים רק לשחת כמו אספסת ואילו חיטה ושעורה, למשל, עשויים להיקצר לשחת לפני ההשתבלות או מאוחר יותר לצורך הגרגירים. רב פפא התייחס לגידול מסוג זה שאמנם היה ראוי לשימוש כשחת אך הפך מאוחר יותר לשיבולים שערכם גבוה יותר.

הערוך מציין חפורה במשמעות שחת במקורות נוספים מספרות חז"ל שהם:

1. בגמרא ביבמות (סג ע"א) נאמר: "אמר רבא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה". מפרש הערוך: "פירוש מי שיש לו במאה זוזי חיטי נזרעין בקרקע אינו מרויח שיאכל אלא מלח וירק". רש"י פירש: "חפורה - שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח. חפורה - ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש".

2. במדרש תנחומא (בובר, ראה, סי' י"ז): "אמר ריש לקיש [אמר הקדוש ברוך הוא] אני אמרתי לך שתהא מוציא מעשרותיך מן המובחר, הא כיצד בא בן לוי אצלך, אם נתת לו מן המובחר, אף אני אתן לך מן המובחר, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב), אם נתת לו מן החפוריות, ומן הקיטניות, יש לי ליתן לך כמותו, שנאמר יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו'". החפוריות מייצגות במדרש זה מזון דל.

3. רבינו גרשום (בבא בתרא, קכד ע"א) פירש: "כי פליגי בחפירי והוי שובלי. שהניח להם אביהם חזיז(1) ונתגדלו עד שנעשו שבלים. והכי נמי שלפופי והוו תמרי. שהניח להן אביהן תמרים מפריחין במקצתן ונעשים גדולים". מפירוש רש"י ביבמות משתמע שלשמות חפורה, שחת, עשבים וחזיז משמעות דומה. חפורה במשמעות שונה לחלוטין, כמילה נרדפת לחפירה בקרקע, מובאת בגמרא במסכת יבמות (קכא ע"א): "תנו רבנן: נפל לגוב אריות אין מעידין עליו, לחפורה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו; רבי יהודה בן בתירא אומר: אף לחפורה מלאה נחשים ועקרבים אין מעידין עליו, חיישינן שמא חבר הוא".

כיוון מחשבה שונה אנו מוצאים ב"ערוך השלם" שכתב ח. י. קאהוט בערך "חפר". בניגוד לשיטות הרואות בחפורה שם כללי, קאהוט זיהה אותו כשם מין ספציפי. הוא העלה כמה אפשרויות זיהוי שהמכנה המשותף ביניהן שמדובר במין דגני צנוע שאמנם מזכיר במבנהו שחת אך אינו מפתח גרגירים משמעותיים. הוא הציע לזהות את מקור השם חפורה בשם הערבי ח'פור (خافور) שהוא שמו הערבי של הצמח חפורית (תמונה 1). בנוסף הוא הציע Gras שפירושו "עשב", Raygras (זון רב שנתי Lolium perenne) (תמונה 2) ו – Arrhenatherum (בולבסן). אמנם כמה מהמינים בקבוצות אלו נזרעים בימינו כצמחי מרעה אך לא סביר שבעת העתיקה הם שימשו כגידולים חקלאיים. כאמור, בהיעדר גרגירים ראויים לטחינה ואפייה לא ניתן לייחס להם קציר כשיבולים ("והוה שובלי"). 

תמונה 1.  חפורית קטנה		תמונה 2. זון אשון

(1) ח. י. קאהוט (ערך "חפר") הביא ראיות לכך שהגירסה הנכונה היא "חזין".
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.