טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

שיחת שדים ושיחת דקלים, ושיחת מלאכי השרת – תמר מצוי  

"... גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וקלין וחמורין, וגזרות שוות, ותקופות, וגמטריאות, ומשלות כובסים ומשלות שועלים, שיחת שדים ושיחת דקלים, ושיחת מלאכי השרת, ודבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (בבא בתרא, קלד ע"א).
 

שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מהי "שיחת דקלים"?
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

רוב רובם של המפרשים מייחסים ל"שיחת הדקלים" משמעות תקשורתית מטאפיסית דבר המתבקש לאור כך ששיחה זו מוזכרת בצמוד לשיחת מלאכי השרת ושיחת שדים. נפתח בדעת המיעוט שנמנע מלייחס לדקלים יכולות תקשורתיות. רש"י (סוכה, כח ע"א) הודה שאיננו יודע מהי "שיחת דקלים": "שיחת מלאכי השרת שיחת שדים שיחת דקלים - לא ידענא מאי היא".

הרשב"ם (בבא בתרא, קלד ע"א): "ושיחת דקלים - שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים (מלכים א ה)". העובדה שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים, בהנחה שחז"ל לא היו יוצאי דופן, בולטת במיוחד בתלמודים ובעיקר בבבלי שבהם מוזכרים הדקלים בהקשרים רבים (ראו לדוגמה את הנושאים שהוזכרו ב"פורטל הדף היומי"). ייתכן וגם רבינו אפרים על התורה (בראשית בפסוק "וכל שיח השדה") שלל את המשמעות התקשורתית של "שיחת הדקלים": "... האילנות מנענעים הענפים ונראים כמשוחחים זה עם זה, וזהו שיחת דקלים כו'". הדקלים נראים כמשוחחים אך למעשה אינם מתקשרים זה עם זה. תנועותיהם עשויות להצביע על התרחשויות שונות שאותן מסיקים מומחים לדבר. גם רבינו גרשום שלל את האפשרות שהדקלים משוחחים זה עם זה ופירש באופן שונה לגמרי: "ושיחת דקלים. שהיה יודע ללחוש דבר שתתמלא השדה דקלים ושיתעקרו".

הערוך (ערך "סח") הביא מתשובות הגאונים (בשם רב האי גאון):

"שביום שאין בו רוח שמשיב, במקום שבני אדם בקיאים פורסים סדין בין הדקלים, ועומדים בין ב' דקלים הקרובים זה לזה, ורואים איך ינועו חריותיהם זה אצל זה, ויש סימנים המכירין בהם הבקיאים כמה דברים. ואמרו על מר אברהם קאבסי גאון שחי אלף ק"מ לשטרות, שהיה מכיר בשיחת דקלים".

בתשובות הגאונים (שערי תשובה, סי') תשובה זאת מסתיימת במילים נוספות: "... ואמרו כי מר אברהם קבאסי זצ"ל גאון שהיה בשנת אלף ק"מ לשטרות היה מכיר בשיחת דקלים והיה מודיע פליאות גדולות שמכירין בהם האמת בני אדם". הרשב"א (בבא בתרא, קלד ע"א) פירש באופן דומה אם כי ייחס את התצפית ליום שיש בו רוח: "שיחת דקלים. כתב רבינו האי גאון ז"ל כי מר אברהם קבסי היה מכיר בשיחת דקלים ומה הם אומרים כאשר מתנודדין ברוח". גם בריטב"א מובא סיפור זה: "והא שיחת דקלים כתב רבינו האי ז"ל כי היה בדורו מר אברהם קבסי שהיה מכיר עתידות בנענוע עלי האילנות ביום שאין הרוח נושבת והיה מכסה האילן בסדינים והיא חכמה מפוארה".

ב"יד רמ"ה" (סנהדרין, קח ע"ב), בהסברו למדרשים המתארים את שיחת נח עם בעלי החיים בתיבה, אנו מוצאים תאור של אופן "שיחת" הדקלים:

"... והני מילי כולהו דקאמרינן דאמר ליה עורב לנח, כולהו הני בהמות וחיות לאו מעשה נס הוה אלא אף בהמות וחיות ועופות אית להו שיחה דמשתעו בה להדדי, ולאו דיבור ממש אלא סימני בעלמא כעין שיחת דקלים ומאן דחכים ידע לה לשיחה דידהו כדאמרינן בבבא בתרא (קל"ד א) גבי רבן יוחנן בן זכאי דהוה ידע שיחת דקלים וכל שכן נח דהוה חכם ונביא וכו'".

רבי אברהם אב"ד (בשיטת הקדמונים) כתב בדומה לשיטת רב האי אלא שלשיטתו מטרת הפעולה איננה לקבלת מידע אלא לצורך השבעה: "שיחת שדים. לרפואה, השבעה לצורך קמיע: שיחת דקלים. כמו כן השבעה לעיקרו ומקומו. ורב האיי ז"ל כתב כי מר אברהם קבאסי היה מכיר בשיחת דקלים ומה הם אומרים כאשר מתנדנדים ברוחק שיחת מלאכי השרת. להשביעם למי שהוא רוצה לדבר עמהם". הקשר לשבועה מובא גם באגודה (בבא בתרא, פ"ח): "ושיחת דקלים. פירש בערוך שהיו פורסים סדינים על הדקלים ומשביעין אותן לגלות [להם] עתידות".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.