מה תכונותיו של רשע ערום?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קלז ע"א
בגמרא מופיע הכינוי "רשע ערום", ומבאר הרמב"ם (בפירוש המשנה אבות ה,יג) שהכינוי הזה מתאר שילוב של איש שיש לו פחיתויות מידות, שהוא הנקרא "רשע", ויש לו מעלה שכלית, שישתמש בה לרעות, אדם כזה נקרא: "רשע ערום".
הוא מוסיף שיש סוג אחר של רשע שמזיק לבני אדם מתוך עזות ואכזריות וכיוצא בהן, והוא נקרא: "רשע רע". יש גם אדם שיש לו מעלות שכליות, ופחיתות מידות שמזיק בהן, והוא ייקרא: "חכם להרע", כמו שאמר הכתוב (ירמיהו ד,כב): "חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו", לגבי אנשים שמשתמשים במעלותיהם השכליות במעשי הרעות, לא בטובות.
עוד הוא כותב שיש אנשים בודדים אשר יתקבצו בהם כל המעלות כולן, השכליות והמדותיות, והפילוסופים יאמרו שמציאות איש כזה רחוקה וקשה, אבל אין זה נמנע, ואם יימצא הם יקראוהו אדם אלהי, וכך קראתו לשוננו (דברים לג,א): "איש האלהים". ואיש כזה ייקרא גם כן: "מלאך ה'", כמו שכתוב (שופטים ב,א): "ויעל מלאך ה'" וכו'.
עוד אמרו הפילוסופים, שנמנע שיימצא אדם שיתקבצו בו כל הפחיתויות, השכליות והמידותיות, עד שלא תהיה בו מעלה כלל. ואם יימצא, וזה רחוק, הוא נקרא בלשון התנ"ך: "דב שכול".
בסך הכל יש בדבריו חמשה שמות מורכבים, מהם ארבעה לגנות, והם: "רשע ערום", ו"רשע רע", ו"חכם להרע", ו"דב שכול", ואחד לגדולה ואין גדול ממנו, והוא "איש אלהים" או "מלאך ה'", ומאדם כזה, שיש בו שילוב של כל מעלות המידות והשכל – ראוי ללמוד תורה.
