קנין פירות וקנין הגוף - משפט, מוסר ואמונה

נושא:
נחלקו רבי ורשב"ג בברייתא, כמו ממשיכי דרכם רבי יוחנן וריש לקיש, ב"קנין פירות כקנין הגוף דמי".
מחלוקת זו חושפת תפיסות - יסוד במושג בעלות בכלל.

שאלות תג"ל:
מהן הסברות מאחורי המחלוקת?

הסבר דרך תג"ל:
כפי שלמדנו בדף הקודם, בכל רכוש יש את גופו, את עצמו, ויש פירות, שימוש כלשהו.
על פי זה הסברנו שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מהו העיקר בבעלות של רכוש, על מה חלה הבעלות? רבי יוחנן אומר שעיקר הבעלות חל על הפירות, על השימושים. ריש לקיש סובר שעיקר הבעלות חל על הגוף עצמו.
אפשר להתבונן במחלוקת זו דרך המאמר הקלאסי של רבי יוחנן "גזל ולא נתייאשו הבעלים - שניהם אינם יכולים להקדיש, זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו" (בבא מציעא דף ז עמוד א).
יש שני מימדים לבעלות: "שלו" ו" ברשותו". נקרא ל"שלו" קנין משפטי - מהותי, ונחשוב על "ברשותו" כעל שליטה מעשית. נראה שרבי יוחנן במאמר שלו רצה להדגיש שהנגזל, הבעלים, לא יכול להקדיש כי חסרה לו רשות, שליטה מעשית על רכושו. זאת אומרת שיש חשיבות גדולה לרשות, ואם אין רשות, בעלותו חסרה. כאן בסוגייתנו רבי יוחנן לוקח עוד צעד בכיוון הזה ואומר שעיקר הבעלות הוא בהיות הדבר ברשותו, בשליטתו. הרשות, השימוש המעשי, הפירות הם עיקר בעלות. "קנין פירות כקנין הגוף דמי".
ריש לקיש, לעומתו, סובר שעיקר הבעלות הוא בקנין משפטי - מהותי בגוף הדבר עצמו. לא מפריע לו שהקנין נשאר מופשט ולא בא לידי ביטוי בשליטה מעשית. קנין פירות לא כקנין הגוף, אלא קנין הגוף עצמו עיקר.
נוסיף ונציע שלמחלוקת זו יש תשתית רוחנית ומוסרית. היכן מוצאים את הקב"ה בעולם הקניינים?
לפי רבי יוחנן, התודעה וההתייחסות לרכוש שלנו היא שהוא רק ב"רשות" שלנו. יש לנו רשות להשתמש בו, אך רק מבחינה זו אנחנו ה"בעלים". באופן מהותי ה"קנין" של הדבר עצמו שייך רק לקב"ה - "לה' הארץ ומלואה ". בלשון אחרת, כמו שהתורה אומרת על ארץ ישראל "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). בעלות היא רשות שימוש שמקבלים מהקב"ה. אבל קנין מהותי בדבר עצמו - נשאר אצל רבונו של עולם לבדו.
ריש לקיש לעומתו סובר שהבעלות שלנו היא כן קנין מהותי בדבר עצמו.
בכל זאת, מובן שגם ריש לקיש סבור כי אל לו לאדם להתגאות ולחשוב כי קניינו ורכושו באים מ"כוחו ועוצם ידו", אלא הרכוש הוא מתנה שניתנה לו מהקב"ה. אך מתנה זו ניתנת לאדם לגמרי, ואין היא רק "רשות", כדעת רבי יוחנן. "...והארץ נתן לבני אדם".