אלו ייסורים מכפרים?
הרב דב קדרון
בבא בתרא קמד ע"ב
אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים, שנאמר: צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם.
אדם שנפגע מקור או מחום, אין זה בידי שמים אלא בידו להישמר, ואם לא נשמר הוא גרם זאת לעצמו.
המבי"ט (בית אלוקים שער התשובה פרק ט) כותב שלפעמים באים לאדם ייסורים בסבת רוע הנהגתו וסכלותו, כי ברוע בחירתו הביאם עליו, כמו מי שלא נזהר במאכלו ומשקיו ומלבושו ובא לידי חולי, וכן מי שלא נזהר בלשונו ובמעשיו והיה סבה שהכו אותו בני אדם ויסרו אותו, וכיוצא באלו היסורין הבאים על האדם ברוע הנהגתו, וייתכן שהוא חושב שבאים אליו מהאל יתברך כעונש על עונותיו ומחפש לפי דעתו ואינו רואה עון שיבאו לו בסבתו יסורין אלו, ונתרעם על האל יתברך, וכמו שכתוב (משלי יט): "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו".
הוא מוסיף כי הרעות הבאות על האדם לרוע בחירתו או בגלל עקשנותו אינן נחשבות לו לכפרת עון, כי הן באחריותו, כמו שכתוב: "שומר נפשו ירחק מהם".
ועם כל זה מי שכוונתו שיבואו עליו הרעות לכפרת עונות הם מכפרים עון, וזהו ענין התשובה, וכמו שאמר הנביא ע"ה (יואל ב') שובו עדי וגו' בצום ובכי ומספד, וגם הייסורים שאדם גרם לעצמו, אם הוא מצדיק הדין עליו, ומקבל אותם בסבר פנים יפות, ויודע ומכיר כי הוא חייב בחטאיו יותר מהייסורים שבאו עליו וסובל אותם לכפרה, גם הם מכפרים ממנו קצת חטאתיו כיון שאינו מתרעם עליהם, כי כשאינו זועף על ה' אלא הוא יודע כי הוא אשם ועל כן באה אליו הצרה הזאת אז יכופר לו.
