"תפוסת הבית"-שותפות בין יורשים

נושא:
סוגייתנו דנה במצב של ירושה משותפת שעדיין לא חולקה. בדף קלז עמוד ב מצב זה נקרא "תפוסת הבית". בעצם, היא מדברת על היחס בין הבית של האב המוריש לבין הקיום האינדיבידואלי של כל אחד מן היורשים וזכויותיהם כפרטים. יש כאן מתח בין כוחו של הקולקטיב - הבית - לעומת כוחו של הפרט, כל אחד מבני הבית לעצמו.

שאלות תג"ל:
מהי "תפוסת הבית"?
האם זו "שותפות"? או שמא כ"בעלות פרטית" של כל אחד מן היורשים? 

הסבר דרך תג"ל:
היורשים שייכים לבית אחד, ביתו של המוריש.
עיקר החידוש של סוגייתינו הוא בכך שיש משקל מכריע לבית בתהליך הירושה.
אפשר לחשוב על נכסים המצויים ב"תפוסת הבית" כנכסים השייכים ליורשים בשותפות. זאת משום שבעצם כלל היורשים הם המשך הבית של אביהם. מצד שני, הנכסים יכולים להתחלק בין היורשים, וכל אחד יקבל את חלקו הפרטי. מזווית זו ניתן לראות את הנכסים כבר כעת כמצויים בבעלות פרטית שעדיין לא מומשה בפועל.
ממילא עולה השאלה האם ההשקעות והרווחים הם שייכים ל"בית" או למשקיעים כפרטים, על אף שהירושה עדיין לא חולקה בפועל בין היורשים.
המשנה חוזרת כמה פעמים על לשון קבועה של לאמצע:
"השביחו לאמצע" (קמג:)
"...נפל לאמצע" (קמד:)
"...וחזרה לאמצע" (שם)
בעל המשניות מדגיש את הצד של "הבית", של הקולקטיב המשפחתי והשותפות והשיוויון שהקולקטיב יוצר. זאת למרות שכל אחד יכול לדרוש את חלקו הפרטי לעצמו. אך, כל זמן שלא עשה זאת, מן הסתם- ה"ביחד" קיים, והנכסים יחולקו בשווה בין כלל היורשים.