נושא:
סוגייתנו דנה במצבים שונים של קידושין שלא הגיעו לכלל נישואין. נחלקו תנאים ואמוראים האם צריכה האשה (או יורשיה) להחזיר את כסף הקידושין או לא. מחלוקת זו מבטאת גישות שונות למהות הקידושין והיחס בין קידושין לנישואין.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת האם "קידושין לטיבועין ניתנו" ולא חוזרים לאיש, או "לאו לטיבועין ניתנו" וחוזרים לאיש אם הקידושין לא המשיכו לנישואין?
הסבר דרך תג"ל:
אפשר להבין קידושין בתור יצירת קשר בין-אישי, קשר נפשי בין איש לאישה. לפי זה, קידושין הם שלב בפני עצמו. כסף הקידושין ניתן בשביל הסכמת האשה לקשר, ואינם חוזרים אפילו כשבסופו של דבר לא היו נישואין; "לטיבועין ניתנו".
לעומת זאת, אפשר להבין קידושין כשלב מקדים לקראת נישואין. בקידושין האשה נכנסת לרשותו של האיש כשלב לקראת כניסה "מליאה" לביתו וחיים משותפים. אם כן, בלי נישואין- במובן מסוים הקידושין אינם גמורים וכסף הקידושין חוזר, "לאו לטיבועין ניתנו".
מה אתה חושב?
לאיזה "כיוון" הסוגיה "הולכת"?
מהי מסקנת הסוגיה?