ספק מתנת שכיב מרע

נושא:
נחלקו רבי מאיר וחכמים במשנה במקרה של שטר מתנה שנתון בספק בגלל טענות סותרות. הנותן טוען שנתן כשהיה שכיב מרע, ועכשיו רוצה לחזור בו. המקבל טוען שהנותן היה בריא ונתן מתנה גמורה.
מחלוקת בדין זה מבטאת תפיסות שונות בתוקף של שטר ובחזקה על קרקע.

שאלות תג"ל:
מהן הסברות במחלוקת זו?

הסבר דרך תג"ל:
רבי מאיר סובר שמקבל השטר זוכה במצב זה של ספק. וחכמים סוברים שהבעלים זוכים עד שיביא המקבל ראיה שהיה הנותן בריא.
נראה שמחלוקת זו מחזירה אותנו למחלוקת ה"קלאסית" אם עיקר הבעלות הוא קניין המשפטי המופשט ("שלו") או שעיקר הבעלות הוא רשות ושליטה מעשית ("ברשותו").
רבי מאיר סובר שהעיקר הוא קניין. מי שיש לו שטר קנין בידו הוא מוחזק בקרקע וזוכה במצב של ספק. וחכמים סוברים שהעיקר הוא רשות ושליטה מעשית. ולכן זוכה "הנותן" כי הקרקע היא עדיין ברשותו ובשליטתו. לכן בתור "מרא קמא"- "הנותן"נחשב מוחזק וזוכה מספק.