מקושר שכתבו עדיו מתוכו
בבא בתרא קס ע"ב
"היכן עדים חותמין? רב הונא אמר: בין קשר לקשר, ורב ירמיה בר אבא אמר: אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ. אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא: לרב הונא דאמר בין קשר לקשר, קא סלקא דעתין בין קשר לקשר מגואי, והא ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: אין זמן בזה? אמר ליה רבי שמעון ברבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה וחזייה; ואם איתא אין זמן בזה ואין עדים בזה מיבעיא ליה! אמר ליה: מי סברת בין קשר לקשר מגואי? לא, בין קשר לקשר מאבראי".
קשה, איך עלה על דעתו של רמי בר חמא לפרש את דברי רב הונא בין קשר לקשר מגואי? הרי בתחילת המשנה מפורש: "מקושר - עדיו מאחוריו"!
אלא שבהמשך המשנה אמר רבן שמעון בן גמליאל: "הכל כמנהג המדינה", וסבר רמי בר חמא שרבן שמעון בן גמליאל עוסק בענין שעסק בו אחיו - במקושר שכתבו עדיו מתוכו. ומשום כך יכל רב הונא לומר שמנהג שלנו לחתום דוקא מתוכו.
