אוויר ארץ ישראל מחכים

הרב דב קדרון

בבא בתרא קנח ע"ב

רבי זירא, שעלה מבבל לארץ ישראל, כאשר הגיע לארץ התעמק יותר בפירוש המשנה ושינה את דעתו והגיע למסקנה שפירושו של רבי אילא הוא הנכון, ואז אמר:

אוירא דארץ ישראל מחכים.

כותב על כך בעל פרדס יוסף (בראשית א,כו):

וכמה מהנוסעים לארץ ישראל בעלי ההרגש יספרו כי ירגישו רגשי קדש רעיונות נשגבים, ובהיסטוריה כתוב שהנסיך רודאלף יורש העצר האוסטרי סיפר, כי בדורכו על אדמת הקדש הרגיש חרדת קדש, ובהגיעו שערי ירושלים כמו רוח ממרום לבשה אותו, ונפשו רחפה על תענוגים רוחנים אשר לא לבני אדם המה.

וידוע כי טבע ומזג הארץ יפעלו על רוח האדם, יש ארץ שמגדלת טפשים, ויש חכמים, יש מגדלת משוררים תופסי כנור ועוגב, ויש מגדלת גבורים אמיצי לב, ויש מגדלת רכי לבב יפחדו מקול עלה נדף.

הצל"ח (ברכות נח, ב) כותב שזהו המקור לדברי הרמב"ם (הלכות ברכות י,יא) שכתב שמי שרואה שש מאות אלף מישראל מברך את ברכת "חכם הרזים" רק אם הם בארץ ישראל, כי מכיוון שהאוויר של ארץ ישראל מחכים, מן הסתם יש בשש מאות אלף יהודים בארץ כל הרזים, אבל בחוץ לארץ שאין האוויר מחכים, אפילו במספר הזה ייתכן שאין בהם את כל הרזים, ואין אפשרות לברך עליהם ברכה זו.