דיון בין תלמידים בפנימיה
הרב דב קדרון
בבא בתרא קסד ע"ב
חלק מאיסור לשון הרע הוא לא לדבר יותר מדי בשבחו של אדם, כפי שפוסק הרמב"ם (דעות ז, ד):
וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לשון הרע שזה גורם להם שיספרו בגנותו, ועל זה הענין אמר שלמה מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו.
בעל שו"ת עשה לך רב (חלק א סימן עב) התבקש לחוות את דעתו על דעת אחד המשתתפים ביום - עיון למנהלי פנימיות, לפיה "יש לאפשר לתלמידים לקיים דיון במסגרת הפנימיה (בהדרכת מדריכם) על מורה או על עובד אחר מעובדי הפנימיה, כשם שדנים על פעולה אחרת או על ספר".
בתשובתו הוא כותב בצער, כי עצם העובדא שהעלה מישהו הצעה מעין זו, דיה להוכיח עד כמה לוקה דורנו בחוסר תודעה של איסור לשון - הרע החמור עד מאד.
כי ברור שכאשר יתקיים דיון על מורה, מן הסתם כל מי שיש לו דברי בקורת, יאמרם באותו דיון, ויתקיים ויכוח באיזו מדה צודק הוא או לאו, ונמצא אלה מגנים, ואלה מגינים ומליצי יושר. ואלה כן אלה עושים איסור חמור. אלה המדברים בגנותו ודאי שעוברים על איסור לשון הרע ממש. ואלה המגינים עליו, נכשלים באבק לשון - הרע, בסיפור טובתו, וכל - שכן כאשר יתקיים "דיון", וכדרכם של בני אדם להחזיק בעקשנות בדעותיהם עלולים לבוא להפרזה באיזו מדה רעה שיש באותו מורה, במקביל לדברי ההגנה שאלה שכנגדם ישמיעו. והאם יש איסור גדול מזה.
