שטר לעכשיו ושטר לעתיד

נושא:
במשנת הפתיחה וסוגית הפתיחה של פרקינו אנו לומדים שישנן שתי צורות של שטר, פשוט ומקושר. האמוראים הציגו דרשות שונות העונות על השאלה: "מנהני מילי?".
מסקנת הסוגייה היא ששטר מקושר הוא תקנת חכמים. 

שאלות תג"ל:
איך הדרשות מסבירות את שתי הצורות של שטר?
לפי מסקנת הסוגייה, מהו ההיגיון בתקנת שטר מקושר?

הסבר דרך תג"ל:
שטר פשוט הוא שטר שפועל עכשיו. לדוגמה, שטר קנין פשוט משמש את המקנה ואת הקונה להקנות את הקרקע. בקניית ירמיה את השדה של חנמאל דודו, פסוק אחד מספר על שטר שמבצע את הקנין ביניהם. הוא נקרא (כצפוי) "ספר המקנה". פסוק אחר מספר על "החתום... "למען יעמדו ימים רבים". הוא מסמל את מה שעתיד להיות בגאולה העתידה: "שדות בכסף יקנו וכתוב ספר וחתום..."
שטר מקושר "החתום" הוא מסמך, תעודה רשמית שאמורה להתקיים ולשמש כראיה לעתיד. בכך הוא גם מתקיים וגם מוגן מפני שינוי וזיוף. עוד מרכיב בחיזוק האמון בו הוא ריבוי העדים, תוספת עד שלישי.
חכמים מיסדו צורה זו של שטר מקושר כדי ששטר ייכתב ויחתם מתוך שיקול דעת מתון, "מיתבא דעתייהו". כתיבת כל שטר, הן גיטין, הן שטרי קנין וחוב צריכים להיעשות במעמד רציני, רשמי, של יצירת תעודה אמינה ובת קיימא.
הבטחת האוירה והכוונה שבהם השטר נוצר היא חלק חשוב מן האמינות והקיימות של השטר. 

מה אתה חושב? 
פרקנו הוא הפרק האחרון של מסכת בבא בתרא ו"מסכת נזיקין".
איך נבין את מיקומו כאן?