טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

טריגון שלוש, טטריגון ארבע, פנטיגון חמש – טריגון

"תנו רבנן: הריני נזיר סומכוס אמר: הינא אחת, דיגון שתים, טריגון שלוש, טטריגון ארבע, פנטיגון חמש. תנו רבנן: בית עגול, דיגון, טריגון, פנטיגון אינו מטמא בנגעים, טטריגון מטמא בנגעים" (בבא בתרא, קסד ע"ב)".

פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: אם אמר: "הריני נזיר הינא" סומכוס אמר: "הינא" כוונתו בלשון יוונית אחת, וכוונתו היתה שנזר נזירות אחת, שסתמה שלושים יום. "דיגון" שתים, כוונתו לשתי נזירויות, שהן שישים יום. "טריגון" שלש, "טטריגון" ארבע, "פנטיגון" חמש. ועוד הלכה בה נזכרות מלים אלה, תנו רבנן [שנו חכמים]: בית שהיה עגול, או שהיה דיגון (בעל שתי זויות, כגון שעשוי כקשת סגורה), או טריגון (משולש), או פנטיגון (בעל חמש צלעות) — אינו מטמא בנגעים בצרעת הבתים. טטריגון (מרובע) מטמא בנגעים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: טריגון, חתול ים           שם באנגלית:  Whiptail Stingrays          שם מדעי:  Dasyatidae


הנושא המרכזי: שימוש במילה טריגון כמספר וכשם עצם ושם תואר


מקור המילה טריגון היא במילה היוונית trigōnon (τρίγωνον) שמשמעותה משולש. המילה מורכבת מהמילים היווניות tri (τρί) = שלוש ו- gōnos = בעל זוויות. מכאן השם טריגונומטריה של ענף הגאומטריה העוסק בחקר משולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם. טריגונומטריה (טריגונו = משולשים, מטריה = מדידה).

בברייתא המובאת בסוגייתנו טריגון הוא שם מספר בלבד כלומר שלוש בדומה לשאר שמות המספרים. "... סומכוס אמר: הינא אחת, דיגון שתים, טריגון שלוש, טטריגון ארבע, פנטיגון חמש". מספר זה מציין כמה נזירויות אדם נודר על עצמו. בצמוד לברייתא זו מובאת ברייתא נוספת שבה המילה טריגון משמשת כדי לציין בית בן שלושה קירות: "כל הבתים מיטמאין בנגעים חוץ משל עובדי כוכבים. הלוקח בתים מן העובדי כוכבים יראו בתחלה בית עגול בית טריגון בית הבנוי בספינה או באסקריא על ארבע קורות אינו מיטמא בנגעים וכו'" (נגעים, פי"ב מ"א). מפרש הרמב"ם: "ובית טריגון הוא שיהא לו שלשה כתלים".

טריגון הוא גם שם של בגד מסוים הפטור מחובת ציצית משום שאין לו 4 כנפות: "... והטריגון והפילגס ופובלטרין וארקביקוה ואנטנה הרי אלו פטורין. זה הכלל כל שאין לו ארבע כנפים פטור מן הציצית (מסכתות קטנות, ציצית פ"א הל' ב'). רמז למבנה בגד הטריגון ניתן לקבל מהלכה ח' (שם): "טלית שניטלה אחת מציציותיה אוחז בה ויוצא, ניטלו שתים מכסה כמין טריגון, ניטלו שלש אסור לצאת בה". זיהוי שאר סוגי הבגדים שנימנו בהלכה ב' בעייתי ובעיקר בגלל ריבוי הגרסאות של שמותיהם. חפץ נוסף הנקרא טריגונון הוא נבל יווני עתיק שצורתו משולשת (תמונה 1).

טריגון כמבנה גיאומטרי משולש מוזכר בתיאור אופן ישיבת הסנהדרין: "אגן הסהר אבין בן חסדא אמר: קורין לירח סיהרא זו סנהדרין שלא היו יושבים בטריגונין אלא אסטרונגילון חצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה, שאם היו יושבין בטריגונין היושבין בזויות מצטערים לראות אילו את אילו ואינן יכולין לשאול זה את זה (פסיקתא רבתי, איש שלום, פיסקא י - כי תשא). השם טריגון ניתן גם לקבוצות כוככבים המונות כל אחת שלושה כוכבים: "י"ב מזלות עשויין ד' טריגונין (משולשין או קרנות), טריגון מזרחי, טריגון דרומי, טריגון מערבי, טריגון צפוני. ואלו הן: טלה ארי קשת, אש, שלשה מזלות אלו זכרים והוא טריגון מזרחי. שור בתולה גדי, עפר, שלשה מזלות אלו נקבות וזה הוא טריגון דרומי. תאומים מאזנים דלי, רוח, שלשה מזלות אלו זכרים וזהו הוא טריגון מערבי. סרטן עקרב דגים, מים, שלשה מזלות אלו נקבות וזה הוא טריגון צפוני וכו'" (וצר המדרשים, אייזנשטיין, מזלות עמ' 282 י"א).

אחרון אחרון חביב הוא הבטאי טריגון (תמונה 2) שבזכותו נכתבה רשימה זו במסגרת המדור "חי וצומח" בפורטל הדף היומי. הטריגוניים ( Trygonidæ) או בשמם העממי חתול ים הם משפחת יצורים ימיים שטוחים בעלי שלד סחוסי הקרובים לכרישים. המשולש מתאר את צורת גופו של הטריגון או צורת הסנפירים החזיתיים הרחבים שלהם.

אגב תאור המשולש אזכיר מבנה מפורסם בעל צורת מחומש – פנטיגון. הכוונה כמובן לבניין ההנהלה הראשית והמטה של מחלקת ההגנה של ארצות הברית הפֶּנטָגוֹן. מקור השם ביוונית והוא מורכב מהמילים פנטה (πεντα) = חמש ו- gōnos = בעל זוויות כלומר מחומש (תמונה 3).

תמונה 1. טריגונון         צילם: Pelike_fawn		תמונה 2. טריגון - Himantura jenkinsii צילם: Ahmed Abdul Rahman

תמונה 3. בניין הפנטגון         צילם: David B. Gleason

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.