"אחריות טעות סופר"

נושא:
נחלקו האמוראים בסוגייתנו לגבי שטר מכר שלא כתוב בו שנכסי המוכר משועבדים למימוש המכר. במקרה שבעל חוב קודם של המוכר גבה את את הקרקע, האם יוכל הלוקח לגבות מנכסים אחרים של המוכר, גם כאלה שמכר לאחרים?
במחלוקת זו טמונות תפיסות שונות של מחויבותו של המוכר להשלים את המקח.

שאלות תג"ל:
מהן הסברות העומדות מאחורי מחלוקת זו?

הסבר דרך תג"ל:
סוגייתינו ממשיכה את נושא שעבוד ואחריות- כאן לגבי המוטל על המוכר לקיים את הצד שלו במקח.
רב נחמן סובר שגם אם האחריות ושעבוד הנכסים של המוכר לקונה לא נכתבו במפורש בשטר - בכל זאת, נכסי המוכר משועבדים לקיים את המכר. עצם הקנין שבשטר המכר מביא לכך שיש לקונה "שעבוד" כולל, טוטאלי על נכסי המוכר. אולי באופן מפתיע, שעבוד של הקונה על המוכר דומה לשעבוד שיש למלוה על לוה. נראה שזה מתבסס על כך שנוצרו בין המוכר והקונה יחסים בין-אישיים המאופינים במחויבותו של המוכר כלפי הקונה. לכן, מחויבות זו כוללת שעבוד של כל נכסי המוכר אף אם הדבר לא נכתב במפורש בשטר.
לעומתו, רב אשי סובר שמחויבותו של המוכר לקונה היא בעיקרה ממונית. שטר מכר הוא שטר קנין כנגד המוכר, ו"יד בעל השטר על התחתונה". כלומר, אין ללוקח זכות מכוח השטר אלא לפי מה שכתוב בו בצורה ברורה. ממילא, אם כתוב בו "שעבוד נכסים"- אז יש ללוקח שעבוד נכסים. ואם לא כתוב - אין.

מה אתה חושב? 
למה שעבודו של הקונה על המוכר דומה לשעבוד מלוה על לוה? וכי ניתן לומר לגבי מוכר - "עבד לוה לאיש מלוה"?!