נושא:
נחלקו התנאים בסוגייתינו האם שטר בלי חתימות עדים, אלא שנמסר לפני עדים- האם קונה או לא?
במחלוקת זו טמונות תפיסות שונות לגבי מהותו של שטר.
שאלות תג"ל:
מהן הסברות העומדות מאחורי מחלוקת זו?
הסבר דרך תג"ל:
לפי רבי אבינא, רשב"ג סובר כרבי מאיר עדי חתימה כרתי, ורבי סובר כרבי אלעזר עדי מסירה כרתי.
דעת רבי מאיר ורשב"ג נעוצה בתפיסה ששטר צריך להיות תעודה שמסוגלת לשמש לבירור בבית הדין בעתיד. לפי "עדי חתימה כרתי", כוחו של השטר הוא בכך שהוא עדות ותעודה שמוכיח חיוב ממוני.
דעת רבי אלעזר ורבי היא ש"עדי מסירה כרתי". מהותו של השטר אינו עדות ותעודה לעתיד. הרי אין בו עדים!
אלא שטר הוא תקשורת עכשיו, "בזמן אמת", בין מקנה וקונה או בין לוה ומלוה. שטר הוא דיבור בכתב, מפגש בין הצדדים ותקשורת והסכמה ביניהם. היחסים בין הצדדים הם יחסים בין-אישיים של מפגש ותקשורת בכתב ותמימות דעים.
מה אתה חושב?
לפי דעה אחרת בסוגייה, נחלקו רשב"ג ורבי לגבי שטר חתום שמודה הלוה שכתב אותו:
לפי רשב"ג - זקוק לקיום,
לפי רבי - לא.
איך נבין מחלוקת זו?
האם יש קשר בין המחלוקת אם שטר זקוק לחתימה (עדי חתימה/מסירה כרתי) לבין המחלוקת אם שטר זקוק לקיום (מודה בשטר שכתבו-צריך/לא צריך לקיימו)?