הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא-בתרא קעו ע"א-ע"ב
תלמוד בבלי בבא בתרא קעו, א, וקעו, ב:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: חנוק וקנו מידו - משתעבד. מכלל, דערב בעלמא לא בעי קנין. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן, ערב דבית דין הוא דלא בעי קנין, הא בעלמא בעי קנין. והלכתא: ערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין, אחר מתן מעות - בעי קנין; ערב דבית דין לא בעי קנין, דבההיא הנאה דמהימן ליה - גמר ומשעבד ליה".
תלמוד ירושלמי בבא בתרא י, י:
"א"ר יוסי ואת שמע מינה בר נש דהוה צייד לחבריה בשוקא (מקרה של חנוק) אתא חד ומר שבקיה ונא יהב מן אהן גביי (מהערב) ומן אהן לא גביי".
ישנה מחלוקת בין שני התלמודים לגבי מקרה של חנוק (המלוה מכה את הלווה בגלל שלא החזיר לו הלואה ואז אחד קופץ ואומר שאם הלווה לא ישלם הוא ישלם במקומו)
ומקרה זהה הוא מקרה שאחד מקבל עליו ערבות לאחר שבוצעה כבר הלוואה.
לדעת התלמוד הבבלי עצם זה שאדם מקבל ערבות הוא לא נעשה ערב עד שעשה מעשה קניין, לעומת זאת התלמוד הירושלמי אומר שבמקרה זה נעשה ערב גם ללא פעולת קניין.
נושא הערבות בארץ ישראל הוא הרבה יותר חזק כך שבאמירה בעלמא האדם הופך להיות ערב.