להקת הכלבים שהרגה בני זוג בארה"ב, היא כנראה תזכורת לשבריריותה של הברית שנכרתה בין הכלב לאדם
מאת: שרון תיימר | אי-פי
בשבוע שעבר יצאו שני קשישים חביבים מג'ורג'יה לטיול ליד הבית. הם לא שבו אליו. חיות טרף רעבות חיסלו אותם: כלבים. ידידו הטוב ביותר של האדם מוכיח שוב - חברים יש רק באגד
להקת הכלבים שהרגה בשבוע שעבר בני זוג במדינת ג'ורג'יה, היא כנראה תזכורת לשבריריותה של הברית שנכרתה בין הכלב לאדם. אחרי הכל, העיקרון המרכזי שעומד בבסיס הברית הזאת הוא: "אנחנו נאכיל אתכם ואתם לא תהרגו אותנו". בתמורה, אנחנו אוהבים את הכלבים שלנו כמו בני משפחה, הופכים אותם לחלק בלתי נפרד מחיינו ומוכנים לשכוח שבעצם מדובר בחיה עם שיניים חדות, שעלולה להשתמש בהן אם פתאום מתעורר בה הדחף והדחף עלול להתעורר בקלות, אם לכלבים אין בעלים ואין ארוחות מסודרות. די מהר הם עלולים להפוך לדומים מאוד לאבותיהם, הזאבים, ולהתקבץ בלהקות כדי לצוד ולהתגונן ביחד. מבחוץ הם אולי נראים כמו חיות מחמד, אבל למעשה מדובר בחיות טרף. חוקרי המשטרה מאמינים שבני הזוג שוודר - שרי בת 65, ולותר בן 77 - הותקפו על ידי להקת כלבים משוטטים בדרך כפרית בצפון מזרח ג'ורג'יה בארצות הברית. לדברי החוקרים, הכלבים הרגו את שרי שיצאה לצעדת ערב, ופצעו אנושות את בעלה, שיצא לחפש אחריה. הרשויות המקומיות הרגו יותר מעשרה כלבים משוטטים, שככל הנראה היו חלק מהלהקה.
בארצות הברית כלבים הורגים בני אדם רק לעתים רחוקות. מחיר הדמים ל-2009 עומד כעת על מעט יותר מ-20 אמריקאים, פחות ממספר ההרוגים ממכת ברק. אולם נשיכות כלבים אינן נדירות. בכל שנה נושכים כלבים כ-4.5 מיליון בני אדם בארה"ב. לפי דיווחי המרכז לפיקוח על מחלות, כ-900 אלף מהם, מחציתם ילדים, נזקקים לטיפול רפואי, ויותר מ-31 אלף אמריקאים נזקקים לניתוחים פלסטיים לאחר תקיפות כלבים.
מנהל המרכז ליחסי בעלי החיים ובני האדם באוניברסיטת פנסילווניה, ג'יימס סרפל, אמר כי מספר נשיכות הכלבים נמוך ביותר, בהתחשב במערכת היחסים ההדוקה בין בני האדם לכלבים. "זה מפליא שהכלבים לא נושכים אותנו יותר", אמר. "כל כלב ינשוך אם יתגרו בו או יכאיבו לו. כל כלב יפגין תכונות של טורף, במיוחד אם יהיה רעב". ובכל זאת, הסטטיסטיקה מוכיחה שכלבים רבים נושכים את היד שמאכילה אותם. לפי המרכז האמריקאי לפיקוח ומניעת מחלות, אנשים המחזיקים בבתיהם שני כלבים או יותר, מסתכנים בתקיפה פי חמישה ממי שאין להם כלבים כלל.
בני משפחת הכלביים, פראיים או מבויתים, יכולים לתקוף בני אדם מסיבות שונות. הרצון להפוך את האדם למזון הוא רק אחת מהם. כלבים יכולים לתקוף בגלל בעיות רפואיות; בגלל תחושת בעלות על מזון או צעצועים; בשל פחדים - חלקם מולדים גנטית ואחרים הנובעים מחיברות גרוע עם בני אדם; בשל שינוי במטרת התקיפה - למשל כאשר כלב נלחם בכלב אחר ותוקף את האדם שמנסה להפריד ביניהם; או כאשר כלב מגן על טריטוריה מפני זרים.
עיקור או סירוס עשויים לעזור במקרים מסוימים, והם יפחיתו את האלימות כלפי כלבים אחרים, אולם לא ישנו את התנהגות הכלב כטורף כאשר מדובר, למשל, בלהקת כלבים התוקפים בני אדם, מסביר הווטרינר ד"ר ויין האנטהאוזן, שהיה בעבר יו"ר האגודה הווטרינרית לחקר התנהגות בעלי החיים. "העובדה שהכלב רואה באדם את מי שמספק לו את מזונו, אינה מספיקה כדי שייתן לו כבוד", הוא אומר. אדם שהתגורר בשכנות למשפחת שוודר שהותקפה בג'ורג'יה, סיפר שנהג להאכיל את הכלבים ומעולם לא נתקל בבעיה כלשהי. לדבריו, הוא לא מאמין שהם אחראים למותם של בני הזוג.
ד"ר בוני ביוור, לשעבר יו"ר אגודת הווטרינרים וראש צוות הפעולה בנושא תקיפות כלבים, אמרה כי לא הופתעה לשמוע שהכלבים לא תקפו את מי שהאכיל אותם אולם התנפלו על בני הזוג. "כלבים, גם בלהקות, מסתדרים עם מי שמאכילים אותם, אבל כשזרים נכנסים לטריטוריה שלהם או נועצים בהם מבטים, הסיפור שונה לחלוטין", אמרה. אחר כך הוסיפה, שלא היתה מופתעת לשמוע שהכלבים תקפו גם את מי שהאכיל אותם. "אני יכולה להביא אוכל למכלאת זאבים פעם אחר פעם, עד שמשהו משתבש, ואז - הלך עלי", אמרה ביוור.
חוקרים עדיין חלוקים בנוגע למועד שבו הכלבים בויתו. יש עדויות ודאיות לכך שהם נפרדו גנטית מהזאבים לפני כ-15 אלף שנה, אך ממצאים שונים מצמידים את הכלב לאדם בטווח שנע בין כמה עשרות אלפי שנים אחורה ועד לפני יותר מ-100 אלף שנה. ההבדל המרכזי לעומת הזאבים, הוא נכונותם של הכלבים להתרפק על בני האדם, אולם במובנים רבים הם קרובים מאוד לאבותיהם. אינסטינקט טריפה חזק היה המפתח להישרדותם של הכלבים כחיות בר. האנטהאוזן מסביר שככל שתכונה חשובה יותר להישרדותו של מין מסוים, כך קשה יותר לבטל אותה. בגזעים מסוימים - כלבי גישוש, כלבי ציד וכלבי רועים - הדחף לציד טופח ועוצב באמצעות הכלאות וזיווגים, כדי להשיג את ההתנהגות הרצויה לבני האדם.
הדחף לטרוף הוא אחת הסיבות שגורמות לכלבים לרדוף אחרי מכוניות, רוכבי אופניים ואנשים שיוצאים לריצה. ככל שמשהו נע מהר יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יעורר את יצר הטריפה, אומר הנטהאוזן. הוא ממליץ לילדים שנתקלים בכלבים לעשות בערך מה שמומלץ לעשות כשנתקלים בדוב גריזלי: לעמוד ללא תנועה כמו עץ, או להתכרבל ולא לזוז כמו אבן - לא לזוז ולא ליצור קשר עין. אולם, נגד כלבים אפשר לעשות משהו שלא עוזר נגד דובי גריזלי - לטפס על עץ או לברוח למקום מקלט בזמן סביר.
"מחקרים מראים שבאופן כללי, מספר התכונות הזאביות שיש לכלב תלוי במידת הדמיון החיצוני שלו לזאב", אומרת ביוור, וטרינרית ומרצה במחלקה לרפואה ולכירורגיה של חיות קטנות באוניברסיטה לחקלאות והנדסה של טקסס. כלבי האסקי סיביריים ומלאמוט אלסקיים, למשל, קרובים יותר מבחינה גנטית לזאבים מאשר צ'יואווה או פודל. ככלל, כלבים מבויתים קרובים יותר לגורי זאבים מאשר לזאבים בוגרים, היא אומרת. כמו גורי זאבים, כלבים נובחים הרבה ותלויים במנהיגם.
לו בני האדם היו נפטרים מהכלבים, חלקם היו מסוגלים לצוד בחבורות ולשרוד, אומר ג'יימס סרפל. הדורות הבאים יתחילו כנראה להיראות כמו כלבי דינגו, הכלבים המבויתים שהתפראו באוסטרליה, "אבל אני משער שרובם ימותו, אם בני האדם לא יטפלו בהם".
