סקר
איך לקרוא לבינה מלאכותית של הפורטל (השקה בקרוב)?








 

שעבודא דאורייתא או דרבנן

מאי טעמא? במחשבה נוספת

תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר

בבא בתרא דף קעה ע"ב

 

נושא:
נחלקו האמוראים אם שעבוד נכסים בהלואה הוא דין תורה או תקנת חכמים. מחלוקת זו חושפת מחלוקת בהבנת יסוד האחריות לתשלום חוב בכלל.

שאלות תג"ל:
מהן הסברות העומדות מאחורי המחלוקת?

הסבר בדרך תג"ל:
בהמשך למה שלמדנו בדפים הקודמים- רבה מבין שלפי דין תורה פריעת בעל חוב היא מצוה, מחויבות בין-אישית של הלוה כלפי המלוה שמטיב אתו. המחויבות היא מצוה של הכרת הטוב. החובה היא על האדם; אין כאן קנין או שעבוד בנכסים.
לדעת רבה, הלואה היא עניין אנושי, בין-אישי ומוסרי.
לעומתו , עולא סובר שפריעת בעל חוב היא חובה ממונית - משפטית מן התורה. הצדק וההגינות מחייבים את הלוה לפרוע את חובו למלוה. הצדק מורה שיגבה בעל החוב את הכסף המגיע לו, הן מן ההלוה עצמו הן מנכסיו בשעת ההלואה, ואפילו אם מכר או הוריש אחר כך ואינם עכשיו ברשותו. מתן כסף ההלואה הוא כעין קנין בנכסי הלוה. במילים אחרות, קנין השעבוד בנכסי הלוה הוא סוג של תמורה ממונית לכסף ההלואה; הכל ענין כספי- ממוני.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר