מה הבינו היוונים?
הרב דב קדרון
סנהדרין יב ע"א
בגמרא מסופר שהיה קושי גדול ליהודים לעבר את השנה או לקדש חודשים, כי מלכויות הגוים גזרו שלא יעשו זאת. גם במסכת ראש השנה (כה,א) מסופר שהיו יראים לקדש את החודש ואפילו פחדו להודיע על כך, ולכן שלחו סימן: "דוד מלך ישראל חי וקיים".
ר' צדוק הכהן (פרי צדיק פרשת מקץ) מביא בשם כתבי האריז"ל שהיוונים רצו לבטל מישראל חודש שבת ומילה, וזה מרומז בראשי תיבות חש"מ מחשמונאי. והכוונה בביטול חודש היא: קידוש החודש.
על כך הוא שואל: הסיבה לגזירות על שבת ומילה מובנת, כי בשתי הקדושות הללו ישראל מובדלים לגמרי מהם, כי אין להם שום שייכות בקדושת שבת ומילה כידוע, ולכן מתוך קנאה ניסו לבטל את קיום המצוות הללו, אבל מה איכפת להם שישראל מקדשים את החודש, ומה ראו על ככה לגזור על זה.
ומבאר שהגזירות שגזרו על ישראל היו מצד קנאתם בקדושת ישראל, כי הם ידעו שישראל במצוות האלו מחשיבים את עצמם לקדושים מכל, ושהם עיקר המטרה בבריאת העולם כמו שאמר ירמיהו (ב,ג): "קודש ישראל לה' וגו'", ועל עניין זה מורים שבת ומילה. ובדומה לזה ראו בעניין קידוש החודש את גדלות ישראל בעולם. כי ה' יתברך מסר לעם ישראל את הכוח של התחדשות הזמנים בעולם, והחלטת בית הדין לקדש זמן מסוים משפיעה על טבע העולם. זו הסיבה שהתחלת גאולת ישראל הייתה במצווה זו הראשונה שמסר להם "החודש הזה לכם", והוא התחדשות הזמנים למועדים. כי הזמן מסור לישראל, ובזה תלויה גאולת ישראל. היוונים הבינו את החשיבות הזו, ולכן רצו לבטל אותה.
