מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
שמירה על כסף מפני גניבות ופריצות
כל פיקדון יש לשמור בדרך הטובה ביותר, בהתאם לאופיו ותכונתו של החפץ: "כיצד דרך השומרים? הכל לפי הפקדון. יש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית שער כגון הקורות והאבנים, ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בחצר כגון חבילות פשתן הגדולות וכיוצא בהן, ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית כגון שמלה וטלית, ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בתיבה או במגדל ונועל עליו כגון בגדי משי וכלי כסף וכלי זהב וכיוצא בהן...הכספים והדינרין אין להם שמירה אלא בקרקע ויתן עליהם טפח עפר או יטמנם בכותל בטפח הסמוך לקורה" (רמב"ם הל' שאלה ופקדון ד, ב-ד). בתוס' רא"ש (בבא מציעא כאן) מסביר שהשמירה המיוחדת על כסף היא מפני שגנבים מוכנים למסור נפשם לגנוב כסף, ויש להוסיף שזאת מפני שלכסף אין סימן.
הרמב"ן (בבא מציעא כאן) כותב בשמו של הרב יצחק ברצלוני שהדרישות החמורות לשמירת כסף היא במקום שגנבים מצויים, אבל במקום שאין גנבים מצויים ניתן להניח גם במקום שהוא פחות שמור, באותה רמת שמירה שהנפקד שומר את הכסף והחפצים יקרי הערך הפרטיים שלו, ובלבד שמדובר על שמירה טובה. בתרומת הדשן (סי' שלג) כותב שבמקום שאין מצויים גנבים, אפשר גם לשמור במקומות שסביר להניח שגנבים לא יחפשו שם.
מכאן, שהקריטריון לשמירת חפץ הוא לא רק איכותו ואופיו של החפץ, אלא גם שכיחות הגנבים. נראה שכיום במקום שמצויים גנבים, השמירה הטובה ביותר לכסף או חפצים יקרי ערך היא להניחם בכספת שמורה היטב, או במקום אחר שמור ונעול היטב. טבעם של גנבים "מקצועיים" שהם משפרים את האמצעים ומעלים את רמת התחכום שלהם על מנת לגנוב, ולכן אם מזהים דרכים חדשות לפריצה וגניבה, גם רמת השמירה צריכה להיות גבוהה יותר. אמצעי שמירה שהיו טובים ויעילים בעבר, יתכן ולא יהיו יעילים בעתיד. במקום בו לא מצויים גנבים, יהיה ניתן להסתפק באיכות שמירה באותו אופן בו הנפקד שומר על שלו, אלא שיש מדי פעם לבדוק מה מידת השכיחות של פריצות וגניבות, ואיכותן "המקצועית".
