עיבור השנה: אחריות של בית הדין על זכרון הגאולה

נושא:

מן המשנה והברייתא עולה שמעברין את השנה בבית דין של שלשה שהנשיא הזמין ובהסכמת הנשיא. הברייתא אומרת שאחת מן העילות לעבר את השנה היא שלא הגיע "האביב" כלומר שהתבואה עדיין לא בשילה בפסח.

עיבור השנה נועד לתאם את החדשים שבהם חלים החגים עם העונה החקלאית המתאימה לכל חג. פסח צריך לחול ב"חדש האביב", וסוכות- "באספך מגרנך ומיקביך".  

לוח השנה של חז"ל משלב את חישוב שנה של חדשי לבנה עם חישוב שנת השמש והעונות החקלאיות. לשילוב זה ישנם שרשים רוחניים עמוקים.

 

שאלות תג"ל:

מהן המשמעויות הרוחניות של הלוח "הכפול" שלנו?

 

הסבר בדרך תג"ל:

הזמן וארגון הזמן הוא נושא  שטומן בחובו משמעות רוחנית יסודית. לוח השנה משדר גאולת ישראל ושהקב"ה הוא גואל ישראל. הקב"ה מתגלה בהיסטוריה של גאולת ישראל על שני שלביו: יציאת מצרים ומסעות המדבר, והשלב השני- בארץ ישראל.

ביציאת מצרים נאמר "החודש  הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה"(שמות יב, א). הלוח סופר את החדשים מיציאת מצרים. הלוח מאורגן לפי שנה של חדשי ירח, והוא מנכיח את זכרון יציאת מצרים.

ארץ ישראל נתפסת כהמשך וכמימוש של יציאת מצרים והשלמת הגאולה. היא נוכחת בלוח בכך שפסח, חג יציאת מצרים, צריך להיות ב"חודש האביב", עונת הבשלת התבואה בארץ ישראל, וחג סוכות (המדבר) צריך להיות בעונת "האסיף" של התבואה. שני המועדים מבטאים את ברכת הפירות של ארץ ישראל והשלמת הגאולה.

בית דין הוא אחראי על זכרון יציאת מצרים והגאולה בארץ ישראל על ידי עידכונו השוטף של הלוח. אפשר לחשוב על זה כמו מוסד "יד ושם" שאחראי על זכרון השואה. כך, להבדיל, בית הדין והנשיא (שוב, שני כוחות, התורה והציבור) אחראים על עידכון הזכרון הכפול של הגאולה, יציאת מצרים והתיישבות בארץ ישראל. בית הדין קובע לוח שנה המשלב את שני האירועים המכוננים הללו.