אחריות בית הדין על "מעבר" השנה

נושא:

נחלקו התנאים בברייתא בנוגע לעיבור השנה על ידי בית הדין כדי שחג הסוכות יחול בתקופת תשרי. מחלוקת זו משקפת תפיסות שונות לגבי חג הסוכות ובקשר לשאלה: איך לציין את "המעבר" בין סוף השנה הקודמת לתחילת השנה הבאה?

 

שאלות תג"ל:

מהן הסברות מאחורי מחלוקת זו?

 

הסבר בדרך תג"ל: 

כתוב בתורה: "...וחג האסיף בתקופת השנה". חכמים דרשו פסוק זה המדבר על חג הסוכות בדרך אופיינית למדרשי הלכה, בשני צעדים: הבחנה והמשגה.

המדרש מבחין ואף מנגיד בין "חג האסיף" לבין "תקופת השנה". המושג "חג האסיף" מציין סוף השנה החקלאית, עם שמחה והודאה על ברכת ה' ביבול  של השנה המסתיימת.

מאידך,  המושג "תקופת השנה" מציין תחילת תקופת תשרי, תחילת השנה החדשה, בעצם תחילת עונת הגשמים. כאן  מתבקשות רצינות ויראה, תפילה ותחנונים לקראת העתיד.

נתמקד בדעות של תנא קמא ורבי יהודה; לפי תנא קמא, כל "חג אסיף" (דהיינו מיום שני של חג הסוכות שמותר לעשות בו את מלאכת האסיף) צריך לחול בתקופת תשרי. לפי דעתו, באיזון בין שני הצדדים של חג הסוכות - הצד הדומיננטי הוא "תקופת השנה", ראש השנה  שבתקופת תשרי, יראה ותפילה. מספיק שיום הראשון של חג הסוכות יכול לחול בתקופת תמוז ולייצג את סיום השנה הקודמת.

רבי יהודה סובר שמספיק שיום אחד, יום האחרון של חג האסיף, יפול בתקופת תשרי.

שאר הימים יכולים לחול בתקופת תמוז.

לפי רבי יהודה, עיקרו של החג הוא באסיף, סוף הקיץ מתוך שמחה והודאה על היבול. מספיק שיום אחד של חג הסוכות יחול בתקופת תשרי.  מספיק להיות ביום אחרון ביראה ובתפילה לגשמים של השנה החדשה.

 

מה אתה חושב: