מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
 

פת נכרי

פת היא מזון בסיסי, ומטרת המיגבלה שלא לאכול פת שנאפתה בידי נכרים היא על מנת למנוע קשרים חברתיים שעלולים להסתיים בקשרי חיתון. הגזרה על פת נכרי מצטרפת לגזרות חכמים נוספות שענינם מגבלות בקשרים חברתיים עם נכרים: יין, שמן, חלב ובישולים של גויים. הרב יוסף חיים (בן איש חי, הקדמה לפרשת חוקת) נימק את טעמם של הגזרות הללו: "ציונו השי"ת לבלתי נתחתן בגוים, כי החיתון בהם יהיה דיבוק וחיבור הגופים והנפשות עם נפשות טמאות שבאו ממקום הפירוד, ובודאי שיגרם מכך קלקול גדול למעלה…ובעבור איסור חיתון גזרו על פת של גויים ועל בישוליי גוים ...ואע"פ שיש לכל גזרות אלו טעם נסתר וסוד עמוק, עם כל זה לפי הפשט הנגלה, גזרו כדי לשמור אותנו ולהבדיל אותנו מן העמים, לקיים מה שכתוב: 'הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב' ".

התוספות (ד"ה מכלל) מצביע על קושי ביישום גזרה זו וכותב שהאיסור לא פשט בכל ישראל: "ומכאן סמכו עתה לאכול פת של עובדי כוכבים כיון שלא פשט איסורו בכל ישראל ויש לסמוך על דברי רשב"ג ור' אליעזר בר צדוק דאמרי אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בו". כך כותב גם השולחן ערוך (יורה דעה סימן קיב סעיף ב): "יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העובד כוכבים, במקום שאין שם נחתום ישראל, מפני שהיא שעת הדחק". הרמ"א מוסיף: "ויש אומרים אפילו במקום שפת ישראל מצוי, שרי". וממשיך המחבר: "אבל פת של בעלי בתים, אין שם מי שמורה בה להקל, שעיקר הגזירה משום חתנות, ואם יאכל פת בעלי בתים יבא לסעוד אצלם". ושוב כותב הרמ"א: ""לא מקרי פת בעל הבית, אלא אם עשאו לבני ביתו, אבל עשאו למכור, מיקרי פלטר. אע"פ שאין דרכו בכך. וכן פלטר שעשאו לעצמו, מקרי בעל הבית".

אך עם זאת, בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרג), נפסק שגם מי שאינו נזהר מפת נכרי כל השנה, בעשרת ימי תשובה צריך להיזהר.