מה ההבדל בין מסית למדיח?
הרב דב קדרון
סנהדרין נג ע"ב
במשנה נזכרים המסית והמדיח בין הנסקלים. הרמב"ם (בהלכות ע"ז ה,ב, על פי הגמרא לקמן סז,א) כותב שההבדל ביניהם הוא שמסית הוא ליחיד, ואילו מדיח הוא לרבים: "המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית".
והנה, למרבה הפלא, רבנו סעדיה גאון (ספר המצוות מנין ע"א העונשין עונש כד כה) מתייחס ל"מדיח רעהו", ומשמע מלשונו ששייך דין מדיח אפילו במדיח את היחיד, וכתב על כך בבאור (הרב פערלא ד"ה אלא דמש"כ) שזה תמוה, שהרי אין דין מדיח אלא במדיח עיר הנידחת, דהיינו רבים, ואין ביחיד או יחידים אלא דין מסית בלבד.
בביאור העניין כתב המהר"ם שיק (סנהדרין סז,א) על פי הירושלמי (הלכה יב) שהסתה והדחה הם שני ענייני שכנוע בשני אופנים שונים: המסית היינו המסית איש בסתר ובפיתויים רבים לעוררו שלא יבוש ולא יירא מלילך לעבוד עבודה זרה, מה שאין כן מדיח אינו בסתר ובפיתויים.
כלומר: ההבדל בין מסית למדיח הוא כמו ההבדל המקובל כיום בתורת הפרסום בין שיווק אישי המאופיין בפנייה אישית וממוקדת לאדם ספציפי, ומותאם אישית לצרכים, להעדפות ולמאפיינים של אותו נמען, לבין פרסום המופנה לציבור המופץ למספר גדול של אנשים ללא התאמה אישית, ומאופיין בגישה רחבה ומכלילה.
לפי זה, ההבדל בין מסית למדיח אינו תלוי במספר האנשים המוסתים או המודחים, אלא בתוכן השכנוע ומאפייניו, כאשר הסתה מופנית ליחיד מסוים ומתאפיינת במסרים אישיים, והדחה מופנית לציבור, והיא מתאפיינת במסרים רחבים וכוללים. לפי זה ייתכן שהמדיח יצליח להשפיע על אדם אחד בלבד.
