מי מרחם יותר האב או האם

הרב דב קדרון

סנהדרין עב ע"א

בדרך כלל הורים אוהבים את ילדיהם, וכפי שנאמר בגמרא כאשר אב בא במחתרת לגנוב מבית בנו אין חשש שיהרגהו, כי רחמי האב על הבן, ולכן במצב כזה אסור לבן להרוג אותו.

כאשר יש מצב קיצון, נחלקו הפוסקים בשאלה מי משני ההורים אוהב יותר את הילדים.

באנציקלופדיה התלמודית (כרך ב, [אם (ביחס לזרעה)] עמוד כג טור 1) מובאת דעת שו"ת המבי"ט (ח"א סימן שלט) הסבור שאהבתה של האם לבניה, בדברים הנוגעים בממון, היא פחותה מאהבתו של האב, שהאב עושה מלאכה ומרויח ואינו חס כל כך על ממונו, מה שאין כן האשה, וזכר לדבר הפסוקים האומרים: "כרחם אב על בנים", ו"ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן", לפיכך הוא סבור שאם האם באה במחתרת לגנוב אצל בנה – דינה ככל בא במחתרת ורשאי הבן להורגה.

אולם בעל ספר עלי תמר (סוטה ד,ג) תמה על עורכי האנציקלופדיה התלמודית, איך כתבו רק דעה אחת ולא ראו שבשדי חמד (מערכת האלף סימן קמ"ד) הביא משו"ת בית דוד (אבהע"ז סימן פ"ב דף ל"ח) החולק על המבי"ט וסבור ששני ההורים שווים באהבתם לילדיהם, וייתכן אפילו לומר שרחמי אם מרובים משל אב. ומהפסוק "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן" יש דווקא ראיה לכך, שמקונן ירמיה שייסורי החורבן גרמו לכך שאף הנשים הרחמניות ביותר ואפילו יותר מהאב, בשלו ילדיהן, ואכן ידוע שהאם מאוד מרחמת על בנה עד שהייתה למשל רחמנות של אם יהודייה. וכך סבורים עוד כמה אחרונים.