קטן שחטא חייב לשוב בתשובה?
הרב דב קדרון
סנהדרין פד ע"א
המילה "נפש" כוללת גם קטן, שלא כמו המילה "איש" שמשמעותה גדול.
במצוות הווידוי שמופיעה בפרשת נשא נאמר (במדבר ה,ו): "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא", כלומר גם "איש" וגם "נפש". מכאן משמע לכאורה שקטן שחטא חייב להתוודות ולשוב בתשובה.
ר' צדוק הכהן מלובלין (ספר הזכרונות מצות תשובה) כותב שמכיוון שנאמר "ואשמה הנפש ההיא", ומשמע שאפילו קטן חייב בזה, לכן למדו חז"ל (בספרי) מפי הקבלה שקטן פטור, קל וחומר מעבודה זרה שנאמר בו "איש", ואין הקטן מוזהר עליו, קל וחומר לשאר מצוות שבתורה שאין חייב. והוא הדין שאין חייב במצווה זו של וידוי. וגם על מה יתוודה, כיון שאין עליו חיוב שום מצוה ועבירה.
עם זאת יש מחלוקת מה צריך לעשות קטן שחטא, לאחר שיגדל.
הרמ"א (באורח חיים סוף סימן שמ"ג) כתב שכשיגדל טוב לקטן לקבל עליו איזה דבר לכפרה על עבירות שעשה בקטנותו. משמע שאינו חייב בכך מעיקר הדין, אלא טוב לנהוג כך.
לעומת זאת בתשובות אבן השוהם (סימני מ"ה מ"ו) כתב שמעיקר הדין הוא שיקבל על עצמו לתשובה וכפרה.
ייתכן שנחלקו בעניין זה הרמב"ם והראב"ד (הלכות איסורי ביאה סוף פ"ג), שכן לדעת הרמב"ם קטן שחטא צריך להביא קורבן על חטאו (לאחר שיגדל, כמו שכתב בהלכות שגגות פ"ט) ואילו לדעת הראב"ד אין קטן בר עונשין, ולכן אינו חייב להביא קורבן על חטאו אפילו לאחר שיגדל.
