בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה
סנהדרין צח ע"א
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס, כב) בְּעִתָּהּ, וכתיב, (שם) אֲחִישֶׁנָּה! זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה.
אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל ז, יג) וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה, וכתיב (זכריה ט, ט) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר! זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
קשה, למה אם כן מפורשת בתורה רק האפשרות של לא זכו?
(שמות כג, כט - ל) לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ.
(דברים ז, כב) וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט, לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.
ויש ליישב בשלשה אופנים:
א. גם בתורה מופיעות שתי האפשרויות, והאופן של זכו מפורש בפסוק הבא בדברים (ז, כג) וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם. מְהוּמָה גְדֹלָה היינו מכה רבה ומהירה מן שמיא.
ב. גם אם תמצי לומר שיש לפרש מְהוּמָה גְדֹלָה - סוף המעשה של המעט מעט, עדין מוכחת האפשרות של אֲחִישֶׁנָּה מעצם הכתוב, שהרי כל הסיבה היא: פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה, מכאן שכאשר זכו ומתקיים (ויקרא כו, ג - ו) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ... וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, תכף אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת.
ג. בשם הגר"א נאמר בספר קול התור: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו אשר גם בעתה אחישנה". וזהו שאומר הכתוב שאמנם שתי האפשרויות קיימות, אך בפועל, לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר אלא תתקיים דרך משולבת של מְעַט מְעַט ולפעמים אֲחִישֶׁנָּה.
