מה נחשב תדיר?

הרב דב קדרון

שבועות ט ע"א

בגמרא נאמר שקרבן מוסף של ראש חודש נחשב תדיר יותר מאשר קרבנות המוספים של הרגלים.
בעל הערוך לנר (סוכה נו,א) הקשה מדוע ראש חודש נחשב יותר תדיר מהרגלים, והרי יש יותר ימי רגלים בשנה שמקריבים בהם שעירים ממה שיש ימי ראש חודש.

מחמת קושיה זו הוא הסיק שתדיר נקרא מה שבא בזמנים הרבה דווקא, ולא מה שבא במרוכז בזמן אחד, גם אם בסך הכל הוא הרבה יותר.

עניין דומה יש בהשוואת התדירות של ברכת שהחיינו ברגלים וברכת לישב בסוכה. ברכת שהחיינו נאמרת פעם אחת בכל רגל וגם בראש השנה ויום כפור, סך הכל שש פעמים בשנה, וברכת סוכה אומרים בכל שבעת הימים של סוכות, ולכאורה ניתן לומר שברכת סוכה יותר תדירה מברכת הזמן, ובכל זאת ברכת שהחיינו נחשבת תדירה יותר, כי היא נאמרת בזמנים שונים ואילו ברכת הסוכה נאמרת רק בסוכות.

כיוצא בזה פסק בשו"ת להורות נתן (ח"א סימן כ"ז), שברכת הלבנה כיון שנוהגת בכל השנה נחשבת כתדיר לגבי ספירת העומר שאינה נוהגת אלא בימי העומר, ואף על גב שאת העומר סופרים מ"ט יום וברכת הלבנה רק י"ב פעמים בשנה.

כך הסביר גם בעל חשוקי חמד (זבחים צא,א) את מה שכתב במטה אפרים (סימן תקפא ס"ו) שבחודש אלול יש להקדים את אמירת השיר של יום, שהוא תדיר, לאמירת "לדוד ה' אורי וישעי". ולכאורה שיר של כל יום אומרים רק 52 פעמים בשנה, ואילו את מזמור לדוד ה' אורי אומרים לפי דעת המטה אפרים 80 פעמים בשנה, ארבעים יום, פעמיים ביום, ולמנהגנו אומרים אותו 104 פעמים, עד שמיני עצרת, אלא מפני ששיר של יום מתפרש על פני כל השנה הוא נחשב תדיר.