ריש לקיש על קו החידוש: קווים לביוגרפיה
-
עבר סוער: בצעירותו היה ראש חבורה של ליסטים ואף לוחם בזירה; כוחו הפיזי ודמותו האגדית עולים שוב ושוב בתלמוד Wikipedia.
-
הקפיצה לירדן: פגישתו עם ר׳ יוחנן – “קפיצה” שמיתרגמת ל‑Teshuva – מתוארת בבבא מציעא פ״ד: “ריש לקיש ראהו וקפץ לירדן” Sefaria.
-
מאסטר של תשובה: הוא בעל האמירה המפורסמת “גדולה תשובה… שזדונות נעשות לו כזכויות” (יומא פ״ו) Ohr Somayach.
-
חיים בצל המיעוט: לבסוף נפטר מן העולם אחרי שחברו הזכיר לו את עברו – תזכורת כואבת למה שקורה כשמקטינים את מי שכבר צמח מחדש.
הדרשה על הירח – פענוח טכסטואלי
ריש לקיש שם לב לשני פרטים:
-
השורש "לה׳" – ולא “על‑ה׳”.
-
מיקום הקרבן – מדי תחילת לבנה, זמן שבו הירח “מתחדש” אחרי שהתמעט.
הוא קושר אותם למדרש בבראשית‑רבה: הירח טענה “אי אפשר לשני מלכים בכתר אחד” והקב״ה הורה לה להתמעט; אחר‑כך “הביא” קורבן לכפר על אותה גזירה. כך “לה׳” נעשה סמל של כפרה‑מלמעלה.
איך הביוגרפיה של ריש לקיש מאירה את הדרשה?
1. חוויית המיעוט והחידוש
כמו הירח, גם ריש לקיש “הוקטן” – ממלך השודדים אל בן‑ישיבה חסר מעמד. אבל בדיוק מתוך ההקטנה הוא נולד מחדש כגדול התנאים. הדרשה מציעה: מי שחווה קיטון יודע כמה נדרשת הכרה באחריות אליו.
2. "שני מלכים בכתר אחד” – השוואה אישית
המאבק הקוסמי בין שמש לירח מזכיר את הדואט‑דו‑קרב של ר׳ יוחנן (ה“שמש”) וריש לקיש (ה“לבנה”). גם שם לא היה מקום לשני כתרים, ולבסוף מי שהתמעט – ומת – היה ריש לקיש. הדרשה שלו היא אולי קריאה למתן מקום בטוח למי שמאיר באור קטן אך יקר.
3. מודל של כפרה מלמעלה
בפיו של בעל תשובה מובהק, רעיון ש‑הקב״ה עצמו “מודה” ו”מתקן” הוא הכרזה מהפכנית: אם אפילו הבורא מציג אחריות, ודאי שגם אנו – בני תמותה – יכולים לשוב ולגדול.
4. תשובה ככוח יוצר
ריש לקיש ראה בתשובה לא רק תיקון אלא מנוע יצירה – זדונות שהופכות לזכויות. גם הירח אינו חוזר לגודלו הקודם; הוא מתחדש במעגל אינסופי ומעניק לוח זמנים של ישראל. לכן קרבן ראש‑חודש, לדבריו, מזכיר שלחולשה יש ערך מחודש.
הארות חינוכיות
-
הכרה בצמצום כתנאי לצמיחה – תלמיד או מורה שנפל יכול לעלות, בתנאי שהסביבה תכיר בערך התשובה.
-
מנהיגות "לבנה” – אור מוחזר לעיתים עדין אך מאפשר לאחרים להביט בשמיים בלי סנוור.
-
מודל אחריות – אם "המרצה" (או ההורה, או המנהל) מוכן לומר “כשלתי”, הוא יוצר מרחב שבו גם אחרים יכולים להתנסות בלי פחד.
סיכום
הדרשה על שעיר ראש‑חודש היא יותר ממדרש קוסמי; זו חתימה אישית של אדם שחווה על בשרו קיטון, חידוש וכפרה. ריש לקיש מלמד ששמים וארץ שניהם זקוקים לרגע של בקשת סליחה – לא כדי להישאר קטנים, אלא כדי לאפשר ללבנה, וללב אדם, לשוב ולהאיר.