חולה סוכרת מברך על עוגה?
הרב דב קדרון
שבועות כד ע"א
מי שנשבע לא לאכול כזית נבילה אין תוקף לשבועתו, כי הוא כבר מושבע ועומד על כך מסיני, אולם מי שנשבע לא לאכול חצי כזית נבילה שבועתו חלה. בעניין זה כותב רבי עקיבא איגר (שו"ת מהדורא קמא סימן עו) שאינו חייב משום שבועה אלא אם אכל חצי שיעור בלבד, אבל אם אכל כשיעור לא, ולפי דבריו מי שאכל חצי כזית, שעבר בזה על שבועתו, אם יאכל עוד חצי כזית יבטל בזה את העבירה על השבועה, ויעבור באכילת הכזית השלם על איסור אכילת נבילה בלבד.
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (ימלא פי תהלתך עיונים בתפילה ברכה מעין ג') הביא עניין זה בקשר למה שדן בספר חשוקי חמד בחולה סוכרת שאכל עוגה, האם חייב בברכה, ומביא בשם גאון דורנו לחלק בין ברכה אחרונה שכדי לברכה צריך לאכול כזית, ואכילת כמות כזו מסכנת את בריאותו ועובר על "ונשמרתם לנפשותיכם", ואין לברך עליה, כמו באכל דבר איסור, לבין ברכה ראשונה שחייבים לברכה אפילו על על כל שהוא, ומכיוון שכמות של כל שהוא לא מסכנת את בריאותו של החולה - יברך.
אמנם הגראי"ל שטיינמן עצמו כתב שעל פי דברי רבי עקיבא איגר הנ"ל, בשעה שאכל חצי כזית עבר על איסור שבועה, ומכל מקום אחר כך כשאכל עוד חצי כזית שמצטרף ביחד עם החצי הראשון לכזית נמצא למפרע שלא עבר, ולפי זה גם בעניין אכילת העוגה, כאשר אכל כמות מזערית אמנם לא הייתה בזה סכנה לבריאותו, אולם אחרי שאכל עוד ועוד ובסך הכל הגיע לכמות שמהווה סכנה – כל מה שאכל לפני כן מצטרף וכל גרגר וגרגר שאכל נחשב כמסכן את בריאותו, ולפי זה גם על הגרגר הראשון לא היה צריך לברך, כי גם הוא חלק מאכילת איסור.
