השפעת הרב על הקהילה
הרב דב קדרון
הוריות ב ע"א
יהודי שסמך על פסק בית הדין הגדול שהורו שמותר לעבור עבירה שחייבים עליה חטאת, ועשה על פיהם, פטור מלהביא קורבן, מפני שתלה בבית דין. אבל אם אותו יהודי "מבעט בהוראה", כלומר לא מציית לפסקי בית הדין, אזי גם אם במקרה מסוים פעל על פיהם, והתברר שטעו – אותו יהודי חייב להביא קורבן חטאת, כי כיוון שהוא רגיל להיות מבעט, גם עכשיו פעולתו לא נסמכת על פסק בית הדין אלא רק על עצמו.
מכאן מצא הרה"ג יששכר שלמה טייכטל זצ"ל (משנה שכיר פרשת דברים) מקור למה שכתב במעדני שמואל (הלכות פסח סימן קיז אות יד) בשם כמה גדולים וצדיקים, שמאורעות העיר ושאלות המזדמנות בפסח ובשאר דברים תלוי במורה ההוראה שבעיר, בהתנהגותו ובלימודו לשמה, כי כאשר מורה ההוראה לומד הלכות פסח קודם לפסח לשם שמים וחושב ומאמין בעת לימודו כי בכוח הלימוד שלו יגזור השם ית"ש לבני עירו שלא יסובבו להם שום שאלות מחמץ ח"ו כל ימי הפסח, אז בוודאי יצמח מזה תועלת ושמירה לבני עירו שלא יסובב להם ח"ו שום שאלות מתערובות חמץ בפסח, וכמו כן בשאר עניני איסור והיתר הרמה הרוחנית של בני העיר תלויה בדרגתו של מורה ההוראה.
והוסיף בעל מעדני שמואל שזה היה בדורות הקודמים שהיו כפופים לרב שבעיר והיו מצייתים לו בכל העניינים, ואז היה בידו ובכוח תורתו להציל נפשם ממכשולים. אבל בזמננו שאינם כפופים למורה ההוראה אז אין בכוחו להשפיע לטובה על מצבם הרוחני. זהו משום שכיום הם כמו "מבעטים בהוראה", ולא סומכים בעיניים עצומות על מורה ההוראה כמו שהיה פעם.
