איך ממתקים מי ים?
הרב דב קדרון
הוריות י ע"א
נאמר על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שידעו לשער כמה טיפות יש בים. בתלמוד הירושלמי (עבודה זרה ב,ח) מסופר שרבי חייא בר בא אמר לרבי יוחנן על רבי מנא בר תנחום: "אדם גדול הוא, והוא יודע למתק את הים הגדול", ורבי יוחנן ענה לו: "לאו בני, חשבון מים הוא יודע ובשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין".
בעל ספר עלי תמר (שם) הסביר שרבי חייא בר בא חשב שרבי מנא יודע למתק את הים הגדול מהמלח לתמיד, ועל זה ענה לו רבי יוחנן: בני, אין הדבר כן, אלא מה שרבי מנא בר תנחום יודע זה את חשבון הטיפות שבמים, ועל ידי כך הוא יודע לכוון את היום והשעה שהמים נמתקים, ואז הוא שואב מהים מי שתיה יפים.
הוא הוסיף שהוא ביקר בתל אביב את הממציא להתפלת מי ים המהנדס ר' אלכסנדר זרחין, והעיר לו על הירושלמי הזה, ושמח והודה לו על הערה זו. וכתב בשמו שהטבע של הים הוא שכשקופא מהקור אז חלקי המלח נפרדים מהמים הקפואים ושוקעים למטה, ואם יקח אדם גוש קרח מן הים וימיס אותו יהיה לו מי שתיה יפים. והעיד שבעיר וולאדיווסטוק כשהים קופא בחורף הולכים אנשים לחוף ושוברים גושי קרח גדולים בגרזנים ומביאים אותם לבקעה גדולה וכשנמסים באביב משתמשים במים האלו כמי שתיה יפים. על פי זה הוא כתב שייתכן לבאר את המושג: "חשבון המים" שאמר רבי יוחנן, שידע באיזה יום ובאיזו שעה נושבים בים רוחות קרים עזים עד שהמלח מן הים נפרד מהמים ושוקע למטה, ואז כששואבים מן המים נמצאים המים מתוקים ויפים לשתייה.
