|
שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרדמתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל
עוֹלֶה אוֹ עוֹלָה
שְׁמָהּ שֶׁל הַמַּסֶּכֶת הוּא "זְבָחִים" – שֵׁם כְּלָלִי לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת. קָרְבַּן עֹלָה
בְּעִקְבוֹת קָרְבַּן הָעֹלָה, מַגִּיעָה תּוֹצָאָה חִיּוּבִית בְּנֶפֶשׁ הַמַּקְרִיב, וּבְעִקְבוֹת קִיּוּם מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶת הַחֲוָיָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַקָּרְבָּן, הוּא חָשׁ מֵעַתָּה קִרְבָה יְתֵרָה אֶל ה', כְּפִי שֶׁמְּבִינִים אָנוּ מִתּוֹךְ מַה שֶּׁאָמַר רָבָא: קָרְבַּן 'עֹלָה', כִּשְׁמוֹ, עוֹלֶה לְרָצוֹן וּלְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי ה'. אֵין מַטְרָתָהּ שֶׁל הָעֹלָה לְכַפֵּר עַל עָוֹן מֻגְדָּר, כְּמוֹ חֲטָאת וְאָשָׁם, אֶלָּא דּוֹרוֹן =מַתָּנָה הִיא, שֶׁבָּאָה מֵעֹמֶק לִבּוֹ שֶׁל מַקְרִיב הַקָּרְבָּן. אָמְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל אִישׁ אֵינוֹ מִזְדָּרֵז לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִם קָרְבַּן 'עוֹלָה', מִתּוֹךְ שֶׁלִּבּוֹ הֻצַּף בְּרִגְשֵׁי אַהֲבָה וְשִׂמְחָה, מִפְּנֵי שֶׁלֵּב מָלֵא תּוֹדָה וְשִׂמְחָה בָּא לְהַבִּיעַ זֹאת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִם קָרְבַּן תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן קָרְבַּן עוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶחְשָׁב כְּמַתָּנָה, וּכְשֶׁהַבָּא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּהִתְנַדְּבוּת אוֹ בַּחַגִּים, וְרוֹצֶה לְהָבִיא אִתּוֹ קָרְבָּנוֹת אֲחָדִים, נִמְצָא גַּם הָ'עוֹלָה', בִּרְשִׁימַת קָרְבְּנוֹתָיו, אַף עַל פִּי כֵן קָרְבַּן הָעוֹלָה נֶחְשָׁב גַּם כְּקָרְבַּן כַּפָּרָה כָּלְשֶׁהִי, כְּפִי שֶׁמְּסֻפָּר עַל אִיּוֹב, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁבָּנָיו עָרְכוּ מִשְׁתֶּה, הָיָה אֲבִיהֶם הַיָּשָׁר וִירֵא הָאֱלֹקִים מֵבִיא עוֹלוֹת כְּמִסְפַּר יְלָדָיו, וְנִמֵּק זֹאת: "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א/ה). אַךְ קָרְבָּן זֶה אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא מְסֻיָּם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהִגְדִּירוּהוּ חֲזַ"ל: "עוֹלָה מְכַפֵּר עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב" (ויקר"ר ז/ג). מֵהַטַּעַם הַזֶּה בָּחֲרוּ בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהֵם נִגָּפִים לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם (שופטים כ/כז. רמב"ן בראשית יט/ח). לָכֵן גַּם הַחוֹטֵא שֶׁכְּבָר עָשָׂה תְּשׁוּבָה, מוֹסִיף לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שֶׁלּוֹ גַּם קָרְבַּן עוֹלָה, כִּי הוּא נוֹעַד לְרַצּוֹת אֶת הַקָּבָּ"ה אַחַר חֵטְא וּתְשׁוּבָה, כְּמוֹרֵד שֶׁסָּרַח בַּמֶּלֶךְ, וְאַחַר שֶׁרִצָּה וּפִיֵּס אוֹתוֹ, הוּא מוֹסִיף דּוֹרוֹן שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה בּוֹ, כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת שִׂמְחָתוֹ עַל שֶׁהַמֶּלֶךְ הִסְכִּים לְקַבֵּל אֶת סְלִיחָתוֹ. עֹלָה = דּוֹרוֹן לְרִצּוּי
הוּא הַדִּין בְּקָרְבַּן עוֹלָה, שֶׁנּוֹעַד לְהַבִּיעַ סִפּוּק וְשִׂמְחָה, וְכִלְשׁוֹנוֹ שֶׁל רָבָא "דּוֹרוֹן". "דּוֹר" הוּא "סִבּוּב" – הֶקֵּף בְּעִגּוּל, מִכָּאן בָּאָה הַמִּלָּה "דִּירָה" – שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת בִּכְתָלִים, גַּם "דִּיר" הַצֹּאן מַקִּיף אֶת הַדָּרִים בּוֹ. "זֵר זָהָב" הוּא "דִּיר דָּהָב", עַל שֵׁם שֶׁהַזֵּר מַקִּיף סָבִיב (שמות כה/יא ובתרגום). גַּם "דּוֹר" שֶׁל בְּנֵי אָדָם נוֹבֵעַ מֵאוֹתָהּ סִבָּה שֶׁל הַקָּפָה וְסִבּוּב נוֹסָף שֶׁל בְּנֵי אָדָם נוֹסָפִים בָּעוֹלָם. מִמֵּילָא "דּוֹרוֹן" הוּא "סִבּוּבוֹן", דְּהַיְנוּ: הֶקֵּף קָטָן שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ מִצַּד לְצַד, כִּי בְּ'דוֹרוֹן' אֵין בְּנֵי אָדָם מַשְׁקִיעִים לְדוֹרוֹת אֲחֵרִים, אֶלָּא הוּא חֹק שֶׁל "שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ", וּבְדִיּוּק כָּךְ פּוֹעֵל הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא לֹא יָבִיא רְוָחָה לִבְנֵי בָּנָיו שֶׁל מֵבִיא הַקָּרְבָּן, אֶלָּא הוּא עָתִיד מִיָּד לְהוֹדוֹת עַל שֶׁפַע הַבְּרָכָה שֶׁנִּגְרְמָה לוֹ עקב "הַדּוֹרוֹן". מַתָּנָה אֲמִתִּית אֵינָהּ נְדָבָה וּתְרוּמָה, אֶלָּא הַבָּעַת שִׂמְחָה, וּכְשֶׁמְּבִיאִים מַתָּנָה לְמֶלֶךְ חָשׁוּב, אִם הַמֶּלֶךְ מִתְרַצֶּה לְקַבֵּל אֶת הַדּוֹרוֹן, אֵין הַמֶּלֶךְ נֶחְשָׁב כִּ"מְקַבֵּל", אֶלָּא כְּ"נוֹתֵן", לַמְרוֹת שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה, אַךְ הוּא הֶעֱנִיק אֶפְשָׁרוּת לַנּוֹתֵן לִרְאוֹתוֹ לִזְכּוֹת בִּמְאוֹר פָּנָיו. לִזְכוּת זוֹ יֵשׁ עֵרֶךְ מָמוֹנִי, עַד שֶׁפַּעַם דָּרְשׁוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ מֵאֶחָד הַיְּהוּדִים שֶׁיָּבִיא הֲדַסִּים אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁהַיְּהוּדִי סִפֵּר זֹאת לַחֲבֵרָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֵם אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא הִרְוִיחַ מָמוֹן כְּפִי עֵרֶךְ הַשָּׂכָר שֶׁמּוּכָן לְשַׁלֵּם בַּר-דַּעַת כְּדֵי לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְלִזְכּוֹת לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ (ברכות ט/ב). קָרְבָּן בְּלִי תְּשׁוּבָה
עַל מַטְרָתוֹ שֶׁל קָרְבַּן הָעוֹלָה וְעַל מַצָּבוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל מֵבִיא הַקָּרְבָּן, בֵּרְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְשָׁאֲלוּ: בַּמֶּה מְדֻבָּר? כְּלוֹמַר: מַה מַּצָּבוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל מֵבִיא הַקָּרְבָּן? אִם אֵין תְּשׁוּבָה, וּמֵבִיא הַקָּרְבָּן הֵבִיא אֶת הָעוֹלָה בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי מִפְּאַת עַצְלוּתוֹ הוּא חִפֵּשׂ קִצּוּרֵי-דֶּרֶךְ, וַהֲרֵי תְּשׁוּבָה מֻרְכֶּבֶת מִפְּרָטִים אֲחָדִים, אָמְנָם לֹא קָשִׁים, אֲבָל בְּהֶחְלֵט דּוֹרְשִׁים שִׂימַת-לֵב וּרְצִינוּת, חֲרָטָה, וִדּוּי וְקַבָּלָה לֶעָתִיד. אֶת כָּל זֶה יָכוֹל לֶאֱסֹף קָרְבַּן הָעוֹלָה, וְלָתֵת לוֹ אִשּׁוּר וּתְמִיכָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַבָּעַת הַחֲרָטָה אֵינָהּ מִכָּל הַלֵּב, אֶלָּא מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵין 'חָרָטָה' שְׁמָהּ, וְהַ"מִּתְחָרֵט" הַזֶּה דּוֹמֶה לְיֶלֶד בִּקְבוּצַת נְעָרִים מִשְׁתּוֹלְלִים, שֶׁנִּתְפָּס בְּעֵת מְשׁוּבָה, וּמֵאֵימַת הָעֹנֶשׁ הוּא מַבְטִיחַ שֶׁלֹּא לַחֲזֹר יוֹתֵר לְמַעֲשֵׂי קֻנְדַּס לְעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים כִּי כְּשֶׁיַּעַזְבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ, לֹא יֶאֱרַךְ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, וְהוּא שׁוּב יִצְטָרֵף לַחֲבֵרָיו הַשּׁוֹבָבִים. בְּדִיּוּק כָּךְ נִרְאֵית חֲרָטַת הַבֹּסֶר שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ מִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עַל טָעֻיּוֹתָיו. גַּם 'וִדּוּי', אִם הוּא אֵינוֹ נֶאֱמַר מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא לַחֲזֹר עַל אוֹתָם מַעֲשִׂים שֶׁמְּפָרְטִים עַתָּה בַּפֶּה, לֹא רַק שֶׁאֵין הַוִּדּוּי הַזֶּה מוֹעִיל, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת עֲבֵרָה, וְעַל וִדּוּי זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַקָּבָּ"ה סְלִיחָה, וְאוֹמְרִים: "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי-פֶּה" (סליחות ליום הכיפורים). כַּאֲשֶׁר גַּם וִדּוּי זֶה אוֹמְרִים רַק בַּפֶּה, הוּא עַצְמוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת בַּצַּד הַשְּׁלִילִי שֶׁל הַמֹּאזְנַיִם, וְגַם עָלָיו צָרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהִתְוַדּוֹת. אִם גַּם הַוִּדּוּי עַל הַוִּדּוּי אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה אֲמִתִּית, הוּא שׁוּב הוֹפֵךְ לִהְיוֹת שְׁלִילִי, וְכָךְ נִמְצָא הַמִּתְוַדֶּה הַבִּלְתִּי רְצִינִי בְּתוֹךְ מַעְגַּל קְסָמִים שְׁלִילִי שֶׁל וִדּוּיֵי-שֶׁקֶר. גַּם הַ"קַבָּלָה לֶעָתִיד" צְרִיכָה לִהְיוֹת, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת רִגְעִית וְהִסָּחֲפוּת בִּלְתִּי מְבֻקֶּרֶת, וְאִמּוּץ הַחְלָטוֹת שֶׁאֵינָן בָּרוֹת-בִּצּוּעַ. אֶלָּא כְּפִי שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם: מַה הִיא הַתְּשׁוּבָה? שֶׁיַּעֲזֹב הַחוֹטֵא חֶטְאוֹ, וְיָסִירוֹ מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ עוֹד – – – וְכֵן יִתְנַחֵם עַל שֶׁעָבַר – – – וְיָעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם! (תשובה ב/ב). תְּשׁוּבָה בְּלִי קָרְבָּן
גַּם אִם נֹאמַר שֶׁקָּרְבַּן הָעוֹלָה אֵינוֹ בִּמְקוֹם חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא הוּא חֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הַתְּשׁוּבָה, עֲדַיִן לֹא תִּהְיֶה בְּרוּרָה לָנוּ זְהוּתוֹ שֶׁל מֵבִיא הַקָּרְבָּן, שֶׁהֲרֵי אִם מְדֻבָּר שֶׁאָכֵן יֵשׁ גַּם תְּשׁוּבָה, שֶׁנִּלְוְתָה אֶל הַקָּרְבָּן, אִם כֵּן הַקָּרְבָּן מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הַתְּשׁוּבָה לְבַדָּהּ מְכַפֶּרֶת, וְלֹא מָצָאנוּ אֶת הַקָּרְבָּן כְּחֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הַתְּשׁוּבָה עַל עֲבֵרוֹת 'עֲשֵׂה'! כִּי =הֲרֵי לָמַדְנוּ: אִם אָדָם עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁאֵין בָּהּ עֹנֶשׁ כָּרֵת, וְלֹא בִּצַּע אֶת אַחַת הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו לְקַיֵּם, כְּגוֹן שֶׁלֹּא בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַסְּעֻדָּה, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל מַצּוֹת בְּפֶסַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטָא, וְגַם לֶחֶם לֹא אָכַל, אֶלָּא שֶׁמִּלֵּא כְּרֵסוֹ בְּפֵרוֹת, יְרָקוֹת, בָּשָׂר וְדָגִים. אוֹ שֶׁלֹּא תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְגַם לֹא שָׁמַע אֶת תְּקִיעָתוֹ שֶׁל הַחַזָּן, אוֹ שֶׁלֹּא כִּבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם לֹא בָּז לָהֶם, לֹא הִצִּיק לָהֶם, לֹא הִמְרָה אֶת פִּיהֶם וְלֹא עָשָׂה לָהֶם רַע, אֶלָּא שֶׁהִתְחַמֵּק מִלְּכַבְּדָם עַל פִּי חֻקֵּי הַתּוֹרָה, וְכֵן עַל דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁבִּטֵּל אַחַת מִמָּאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת הַתּוֹרָה – כָּל אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מֵהַשְּׁתַּיִם שֶׁעַל בִּטּוּלָן מַגִּיעַ עֹנֶשׁ כָּרֵת, שֶׁהֵן בְּרִית־מִילָה וְקָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁהַמְבַטְּלָן, וְלֹא הֵבִיא קָרְבַּן פֶּסַח בְּמוֹעָדוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נִמּוֹל, כִּי בְּגִיל צָעִיר לֹא מָלוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו, וּכְשֶׁהִתְבַּגֵּר לֹא הִזְדָּרֵז לִדְאֹג לְכָךְ בְּעַצְמוֹ, הוּא בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁעַל בִּטּוּלָהּ מַגִּיעַ עֹנֶשׁ כָּרֵת. אֲבָל עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁבִּטֵּל וְאַחַר כָּךְ שָׁב =עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל שֶׁלֹּא קִיֵּם אַחַת מֵהֶן, הֲרֵי תְּשׁוּבָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת מִיָּד בַּמָּקוֹם, וְהוּא לֹא זָז מִשָּׁם =מֵהַמָּקוֹם בּוֹ עָמַד לִפְנֵי קוֹנוֹ בִּתְשׁוּבָה וּבְוִדּוּי, עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ עַל הָעֲבֵרָה, וְאֵין מַמְתִּינִים לְיוֹם כִּפּוּר וְלֹא לְיִסּוּרִים אוֹ לְכָל דָּבָר אַחֵר בְּטֶרֶם יְכֻפַּר עֲווֹנוֹ. |