למה לא נשא בן עזאי אשה
זבחים כט ע"ב
"ובן עזאי?
ההוא מבעי ליה: והיה בך חטא - ולא באשתך חטא, סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר (משלי כב) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך, בהאי עון דבל תאחר נמי מתה, קמ"ל".
היוצא מהסוגיה, שבן עזאי בהכרח סובר כדברי רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן.
על פי זה יש לבאר למה לא נשא בן עזאי אשה.
הרי אמרו בבמסכת יבמות דף סג ע"ב:
"כל מי שאין עוסק בפריה ורביה... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים!
אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים".
וקשה, מה תשובה היא זו: "נפשי חשקה בתורה", וכי יש בכך היתר לבטל אפילו מצוה אחת?!
אדרבה, אמרו במסכת יבמות דף קט ע"ב:
"רבי יוסי אומר: כל האומר אין לו אלא תורה - ...אפילו תורה אין לו. מאי טעמא? אמר רב פפא, אמר קרא: (דברים ה') ולמדתם... ועשיתם כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשיה אינו בלמידה".
ואמר רבי חנינא בן דוסא, במסכת אבות ג משנה ט: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת".
אלא שטען בן עזאי, נפשי הרי חשקה בתורה, והנני 'לא יוצלח' בכל עניני מלאכה ופרנסה. ואי אפשר שלא יקרה שאהיה חייב לפרוע הלוואה או הקפת מקח ולא יהיה בידי לשלם. ואם אני חטאתי, למה אשכל את רחל ארוסתי? אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ? טוב לנו שלא אשאנה כלל.
דבר אחר,
אמרו במסכת כתובות דף סג ע"א:
"ברתיה דרבי עקיבא עבדא ליה לבן עזאי הכי. והיינו דאמרי אינשי: רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא".
כלומר, ארוסתו (או אשתו, לפי התירוצים השונים במסכת סוטה דף ד ע"ב) היא זו שלא איפשרה לו לשאתה, ושלחה אותו לעסוק בתורה.
מעתה קשה, אם אינו יכול לשאתהּ, למה לא יגרש את אשתו המורדת וישא אחרת? למה יעמוד בלא פריה ורביה?
אלא אמרו במסכת בכורות דף נח ע"א: "תניא, בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה!" {רבי עקיבא}.
מעתה פירוש דבריו: "ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה", פירושם: חשקה נפשי בבת תלמיד חכם העוסק בתורה.
שהרי "אל ישא בת עם הארץ - שאם מת או גולה בניו עמי הארץ" (מסכת פסחים דף מט ע"א), "שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר (דברים כז) ארור שכב עם כל בהמה" (שם ע"ב).
וביחוד לשיטת בן עזאי שחייב אדם ללמד את בתו תורה (מסכת סוטה ג משנה ד), יש חשיבות יתירה בבת תלמיד חכם. ואכן על מידת צידקותה וחסידותה ביום נישואיה מסופר במסכת שבת דף קנו ע"ב.
לכן טען: אם בתו של רבי עקיבא – החכם היחיד אותו אני מעריך – אינה רוצה בי, אין בידי לישא אחרת.
