"בעי רב אשי... אמר אביי"
זבחים לא ע"א
"בעי רב אשי: חישב לאכול כזית בשני בני אדם, מהו?
בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיעורא, או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא?
אמר אביי, ת"ש: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית - כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין; הא לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר [מצטרף (הגירסה בתוספות)], והיכי דמי? בשני בני אדם - מצטרף, שמע מינהּ".
בסוגיה זו אביי משיב לדברי האיבעיא של רב אשי. וקשה, הרי אביי קדם לרב אשי בשני דורות! ראה פה.
אלא נראה שרב אשי עצמו הוא זה שהשיב לאיבעיא של עצמו, ולשם כך הוא ציטט מתוך דברי אביי כמות שהם מהסוגיה הבאה בתשובתו לרבא חברו:
"בעי רבא: חישב לאכול כזית ביתר מכדי אכילת פרס, מהו?
לאכילת גבוה מדמינן ליה, או לאכילת הדיוט מדמינן ליה?
אמר אביי, ת"ש: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית - כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין, טעמא דלאכול ולהקטיר, הא לאכול ולאכול מצטרף, והא הקטרה ביותר מכדי אכילת פרס הוא".
והמילים: "והיכי דמי?" והלאה הם שוב דברי רב אשי. והראה רב אשי שהאיבעיא שלו נפשטת על פי דברי אביי.
והגמרא קבעה את דברי רב אשי שבעייתו נפשטה, לפני מחלוקת אביי ורבא שנותרה בלא ראייה מוכחת.
על פי זה נראה לגרוס את המילה 'מצטרף' בסוף ציטוט דברי אביי, כפי שגורס התוספות בד"ה הא לאכול ולאכול.
אמנם בתוספות ד"ה ומאי קמ"ל נראה שסבר שגם את איבעיית רב אשי פשט אביי עצמו.
ואולם הגירסה הרגילה במסכת קידושין דף עב ע"ב אצל בעלי התוספות היא "כשמת רבא נולד רב אשי", כגון בתוספות מסכת עירובין דף קב ע"ב: "אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרבא - ר"ח גרס קמיה דאבא וכן נראה דל"ג קמיה דרבא דיום שמת רבא נולד רב אשי".
קל וחומר שאביי שמת לפני רבא לא ראה את רב אשי.
לכן לדברי התוספות צריך לדחוק שמדובר ברב אשי אחר קדום יותר, אולי רבי אסי, למרות שבכל מקום איבעיותיו של רבי אסי היו בפני רבי יוחנן דוקא.
