טעמים לשחיטה בצפון
זבחים מח ע"ב
"אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון".
פירש רש"י: "ואין שעיר נחשון - שעירי חנוכת הנשיאים שלא באו על חטא".
משמע מדבריו שהשחיטה בצפון קשורה לכך שהקרבן בא על חטא.
לדבריו יש לומר טעם לשחיטה בצפון, שהרי אמרו במסכת סוכה דף נב ע"א:
"דרש רבי עוירא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: שבעה שמות יש לו ליצר הרע...
יואל קראו צפוני, שנאמר (יואל ב, כ) וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם".
לכן השחיטה בצפון היא רמז לשחיטת היצר הרע שבעטיו בא הקרבן.
ואין להקשות על דברי רש"י למה אמרו שרק שעיר נחשון אין שחיטתו בצפון, והרי נחשון הקריב גם: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ, וכולם - לְעֹלָה (במדבר ז, טו), ומשמע ששחיטתם בצפון ככל עולה, למרות שלא באו על חטא.
כי י"ל שהרי עולה מכפרת על ביטול מצוות עשה, ואמרו במסכת זבחים דף ז ע"א: "שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה", וגם הנשיאים בכללם. מה גם שלהדיא אמרו: (במדבר רבה פרשת נשא פרשה יב סימן טז) "והנשיאם הביאו את אבני השוהם וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא: בני שנזדרזו, יִכָּתֵב שהביאו וְהוֹתֵר, והנשיאים שנתעצלו חיסר אות אחת משמם, שכן כתיב והנשיאם חסר יו"ד. כיון שנגמר המשכן הקדימו והביאו קרבן בזריזות הה"ד ויקריבו נשיאי ישראל וגו'". הרי שכל קרבנם בחנוכת המשכן היה משום ביטול מצוות עשה של תרומת המשכן, ונזקקו לכפרה על כך.
אלא שקצת קשה:
על הפסוק: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' (במדבר כח, טו) דרשו במסכת שבועות דף ט ע"א: "אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח", וכן במסכת חולין דף ס ע"ב: "אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח". משמע שקרבן "חטאת" כשמו - בהכרח בא על חטא.
ולמרות שלא מצאנו חטא מפורש לנשיאים, כמו כן מצינו לאיוב שהביא קרבן כפרה משום: (איוב א, ה) אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם. וכן קרבנות ציבור רבים מכפרים על חטא שאינו ידוע.
עוד קשה:
במסקנת סוגייתנו אמרו שאין ללמוד ששחיטת פסח בצפון מעוֹלָה, חטאת, ואשם: "שכן קדשי קדשים". ולמה לא אמרו את הנימוק האמיתי - 'שכן באו על חטא'?
טעם נוסף לשחיטה בצפון:
אמרו במסכת יומא דף סב ע"ב ובמסכת תמיד דף לא ע"ב:
"תניא: שנים ליום - כנגד היום (רש"י - כנגד זריחת השמש)... כיצד? תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה, ושל בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה".
הרי ששחיטת הקרבן וקבלת הדם היתה במקום המנוגד לצד השמש. והמזבח היה 'רואה' את פעולות קבלת הדם והבאתו כאשר השמש מאירה עליהן. דבר זה קיים רק כאשר השחיטה היא בצפון, כי השמש הולכת ממזרח למערב דרך הדרום, והיא צפונה בצפון.
א"נ כדברי הבאר שבע שם במסכת תמיד: "כנגד היום. והטעם שהיה נשחט כנגד היום, כלומר הפך מקום זריחת השמש, מפני שאז היו אומות העולם עובדים לשמש".
טעם נוסף:
במשך חכמה ויקרא א, י:
"אמרו במדרש לפי שצפון מורה על עקדתו של יצחק שצפון אפרו לזכרון לפני ה' תמיד...
ולפי זה אתי שפיר מה דאין שעיר נחשון טעון צפון. משום דאמר בתוספתא ברכות (ד, טז): מפני מה זכה יהודה למלכות, לפי שקפץ נחשון ושבטו לתוך הים, קידש שמו של מקום וכו'. לכן אינו טעון להזכיר עקידתו של יצחק, שכן היה לו מסירת נפש על קדוש השם יתברך בים".
